לגרמנית שמות רבים בשפות שונות, אשר כולם נובעים מחמישה שורשים:
טאוטוני, אשר משמעותו בגרמנית עתיקה הוא "עם" או "מקומי", העניק לגרמנית את שמה בשפה הגרמנית עצמה (Deutsch, מבוטא "דוֹיְטשׁ"), באיטלקית (Tedesco), בכל השפות הסקנדינביות (Tysk) וכן ביפנית, בסינית ובקוריאנית. ביידיש קיימת המילה טייטש, שפירושה היה גרמנית, או הלשון המדוברת, וממנה המילה היידית "פאַרטייטשן" שפירושה לתרגם. ביידיש מודרנית נקראת הגרמנית "דייטש".
השבט הסקסוני, אשר שמו נובע מכלי נשקם saks, ואשר שפתם, גרמנית תחתית (Plattdüütsch), השפיעה על כל אזור הים הבלטי, העניק לגרמנית את שמה בפינית ובאסטונית: Saksa.
השורש הסלאבי העתיק něm, המקביל לשורש העברי א-ל-מ, העניק לגרמנית את שמה בכל השפות הסלאביות: בבולגרית "נֵמסקי", בצ'כית "נמצ'ינה", ברוסית "נמצקי" וכו'. שתי שפות שאינן סלאביות קלטו אף הן שם זה: רומנית (בה גרסתה העממית הנה: "Nemţeşte", אך גם באופן רשמי: "Germană") והונגרית (Német). בנוסף, שמה הערבי של אוסטריה הוא "א-נמסא" (النمسا), שם שגם הוא נובע מהשורש הסלאבי.
בתקופות קודמות של העברית כונתה השפה "אשכנזית", שם שנגזר מהשם התנ"כי "אשכנז".
השפה הגרמנית, כמו כל שפה אירופאית, נכתבת משמאל לימין. האלף בית הגרמני מונה 26 אותיות ולכל אחת מהן שתי צורות שונות בגודלן ובצורתן. כל משפט מתחיל באות גדולה וגם כל שם עצם וכל שם פרטי מתחילים באות גדולה. להלן שמן וצורותיהן של האותיות השונות:
בגרמנית 8 תנועות בסיסיות: [a ɛ e i o ø u y]. כיוון שמשך ההגייה בשפה הוא פונמי, כל תנועה יכולה להגות ארוכה או קצרה, ועל כן ישנן 16 תנועות, שמונה קצרות ושמונה ארוכות (תנועה קצרה אחת /ɛ/ עם שתי גרסאות ארוכות [ɛː eː] וארוכה אחת /eː/ עם שתי גרסאות קצרות, מוטעמת [ɛ] ולא־מוטעמת [ǝ]). כפי שקורה בשפות רבות בעלות משך תנועות פונמי, גם בגרמנית התנועות הקצרות מתמרכזות (לכיוון מרכז חלל הפה). על כן זהו מצאי התנועות בגרמנית:
אוצר המילים בגרמנית הוא נרחב. בגרמנית קיימות במקרים רבים, לצד מילים "בינלאומיות" (שרובן הגיעו מלטינית, בעיקר דרך הפילטר של הצרפתית), מילים גרמניות מקוריות המשמשות לציון אותו מושג. דוגמאות:
טלוויזיה. לצד הקיצור TV נפוצה בגרמנית המילה Fernseher, שפירושה המילולי: "צופה מרחוק".
מחשב. לצד Computer נפוצה המילה Rechner, שפירושה המילולי: "דבר שמְחַשֵּׁב".
סובלנות. לצד המילה Toleranz, שמקורה בצרפתית, קיימת המילה Entgegenkommen, שפירושה המילולי: "לבוא לקראת". מקור הביטוי העברי במילה גרמנית זו.
ספריה. לצד המילה Bibliothek, שמקורה בצרפתית (Bibliothèque) קיימת המילה הגרמנית Bücherei, שמקורה במילה Buch – "ספר".
אחד המאפיינים הידועים ביותר של הגרמנית הוא יכולתה להצמיד מילים בזו אחר זו לכדי יצירת מילה אחת ארוכה. מילים בנות למעלה מ־15 אותיות, המורכבות מ־3 עד 6 מילים קטנות, אינן מחזה נדיר. הדבר נובע מהעדר כמעט מוחלט של צורת הסמיכות בגרמנית, אשר שכיחה למדי באנגלית ובעברית. דוגמאות:
Bahnliniennetzplan ("מפת קווי רשת הרכבות", Bahn-linien-netz-plan). בעברית שלוש המילים הראשונות נמצאות בסמיכות, ואף משתנות מעט בהתאם.
Bezirksschornsteinfegermeister ("מומחה המחוז לניקוי ארובות אבן", Bezirks-schorn-stein-feger-meister).
Rundfunkgebührenabwicklungskonto ("חשבון בנק לטיפול באגרת הטלוויזיה והרדיו", Rund-funk-gebühren-abwicklungs-konto)
Donaudampfschiffahrtselektrizitätenhauptbetriebswerkbauunterbeamtengesellschaft ("המועדון למנהלים במשרד הראשי של שירותי הסירות החשמליות בדנובה", Donau-dampf-schif-fahrts-elektrizitäten-haupt-betriebs-werk-bau-unter-beamten-gesellschaft). מילה מבודחת שנועדה להיות סאטירה על אורך המילים בשפה הגרמנית, והייתה כינויו של מועדון בווינה. אחת המילים הארוכות בשפה אשר בשימוש ממשי היא:
Rechtsschutzversicherungsgesellschaften ("חברות ביטוח הנותנות הגנה משפטית", Rechts-schutz-versicherungs-gesellschaften).
מאפיין נוסף של הגרמנית הוא הרכבת המילים המודולרית שלה. אין־ספור מילים מורכבות מגזע בסיסי ומשורת תחיליות, המשנות לעיתים לחלוטין את משמעות הגזע. בנוסף, למילים רבות בגרמנית שתיים, שלוש ואף יותר משמעויות, השונות לגמרי זו מזו. לדוגמה:
בשנת 1996 הסכימו גרמניה, שווייץ ואוסטריה לבצע רפורמה באופן כתיבת הגרמנית. רפורמה זו מכונה "Neue Rechtschreibung" או "Rechtschreibreform" – "האיות החדש" או "רפורמת האיות". במסגרת תוכנית זו שונו התווים בשפה ודרך האיות של כ־12 אלף מילים.
כינויי גוף שני (לדוגמה: du, ihr, dein, euer) לא יוגדלו.
שם התואר בצירופים שגורים של תואר+שם עצם (לדוגמה: der goldene Schnitt, das schwarze Brett) לא יוגדלו.
שמות תואר המסתיימים ב-isch (שמות עצם שהופכים לתואר) לא יוגדלו.
תיאורי זמן לאחר המילים "gestern", "heute", "morgen" יוגדלו.
שמות עצם שהיו חלק ממילים מורכבות שלא שימשו כשמות עצם (לדוגמה: Recht behalten, Schuld haben) יוגדלו לאחר ההפרדה.
מילים שמקורן אינו שם עצם (לדוגמה: der Einzelne, als Erster, das Gleiche, des Weiteren, im Allgemeinen, auf Deutsch, in Schwarz) יוגדלו כאשר הן משמשות כשם עצם בעיקר לאחר מילות יחס.
זוגות (לדוגמה: Jung und Alt, Groß und Klein) יוגדלו.
חוקי פיסוק:
ניתן לוותר על הפסיק לפני מילות החיבור und, oder וכדומה.
ניתן לוותר על הפסיק לאחר שמות פועל ולפני תכלית, אך לא לפני כינויי זיקה.
סימן פסיק חדש לאחר הסגר.
הרפורמה עוררה התנגדות רבה בקרב אנשי רוח וסופרים. בשנת 2004 הודיעו אף העיתונים הגדולים בגרמניה על זניחת האיות החדש. למרות זאת דבקים בו חוגים בממשל הפדרלי הגרמני כמו גם באוסטריה ובשווייץ.
פרפקט ההווה מורכב באמצעות הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן הווה, זמן זה מציין עבר והוא נפוץ יותר בשפה המדוברת לביטוי עבר.
פרפקט העבר מורכב מצורת הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן עבר, זמן זה מציין מאורע שקרה לפני מאורע אחר בעבר.
פרפקט העתיד נדיר יחסית בדיבור, הוא מורכב מצורת הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן עתיד ומציין מאורע שיתרחש לפני מאורע אחר בעתיד.
פרפקט התנאי מורכב מצורת הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן תנאי, זמן זה מציין תנאי עבר כלומר תנאי שלא התממש ובוטל, בניגוד לתנאי ההווה המציין תנאי היפותטי, ותנאי העתיד הממשי.
פועלי העזר הנדרשים להרכבת זמני הפרפקט הם haben (שייכות) ו־sein (להיות).הפעלים הדורשים פועל עזר sein הם פועלי תנועה ושינוי מצב, כל שאר הפעלים דורשים את פועל העזר haben.
שתי צורות פועל, הבינוני ההווה ובינוני העבר המשמשים גם כשמות תואר ונוטים לפי כללי נטיות התארים, אך באמצעות שימוש בפעלים sein ו־haben ניתן להשתמש בבינוני העבר ליצירת זמני הפרפקט.
בינוני ההווה נוצר באמצעות הוספת end- לבסיס הפועל, זו צורה המקבילה לצורה בסיס+ing האנגלית מבחינת השימוש כשם תואר, אך צורה זאת הגרמנית אינה משמשת כפועל בניגוד לאנגלית.
עוד מילים הנוטות כמילות היידוע המסוים ומלות ההצגה: jeder, welcher ועוד ליחיד. Mancher, solcher ועוד לרבים.
ביחסת השייכות מוסיפים ~S לשם עצם זכר וסתמי בעל מעל הברה אחת, ו~ES לשם עצם זכר וסתמי בעל הברה אחת בלבד.
בשמות עצם מסוימים ממין זכר מקבל שם העצם תוספת ~EN ביחסות המושא הישיר, המושא העקיף והשייכות ( ~S לא נוסף ביחסת השייכות על תוספת ה־~EN). במקרים חריגים כן מתווסף ~S ביחסת השייכות, מילים כמו NAME, HERZ או Friede.
ישנם מקרים מועטים בהם שם העצם מופיע ללא תווית: שם פרטי, שם קיבוצי, שמות עצם כמו tee (תה) kaffe(קפה) reis (אורז) בדרך כלל לא יקבלו תווית. הם מציינים כמויות שלא ניתן לספור.
נושא+פועל+זמן+אופן+מקום. לדוגמה: Ich fahre morgen mit dem Bus in die Schule.
כאשר אחד החלקים מקדים את הנושא הפועל הוא עדיין במקום השני. כך לדוגמה: זמן+פועל+נושא+אופן+מקום Morgen fahre ich mit dem Bus in die Schule.
במשפטים עם יותר מפועל אחד הפועל המוטה נשאר במקומו ושם הפועל או צורת הפרטיסילפאסט נמצאים בסוף. Ich will nach Hause gehen. Ich habe dir geglaubt.
בשאלות כן/לא הנושא והפועל מתחלפים במקומם, בשאלה עם מילת שאלה כמו הכלל השני. לדוגמה: Kann ich jetzt gehen?
במשפט עם פסוקית תלויה (חלק במשפט עם נושא ונשוא שאיננו יכול להחשב משפט עצמאי), הפועל בפסוקית התלויה הוא בסופה, יש גם לרשום פסיק לפני פסוקית תלויה. המילים הבאות ואחרות דומות להן פותחות פסוקיות תלויות: als, bevor, bis, damit, dass, wenn, ob, obwohl, nachdem, da, während, weil, wie.
המילים הבאות פותחות פסוקיות שאינן תלויות כך שסדר המילים הוא כרגיל: und, oder, aber, denn. לדוגמה: Ich bleibe im Bett, wenn ich krank bin.
בפסוקית תלויה תחיליות הניתנות לניתוק נותרות צמודות לפועל, וכל הפועל הולך לסוף הפסוקית. לדוגמה: Er ist immer müde, wenn er früh aufsteht.
כאשר ישנם שני פעלים בפסוקית תלויה הפועל המוטה מופיע אחרון ואילו שם הפועל או צורת הפארטסיפלפאסט לפניו. לדוגמה: Er ist müde, wenn er früh aufstehen muss.
כשהמשפט מתחיל בפסוקית תלויה, הפסוקית מתנהגת כאלמנט במשפט העיקרי כך שהולכים לפי כלל 2. לדוגמה: Wenn ich krank bin, bleibe ich im Bett.
כשיש במשפט אחד גם מושא ישיר וגם מושא עקיף, המושא העקיף מקדים תמיד את הישיר, פרט למקרה בו הישיר הוא כינוי. Ich schenke meinem Bruder eine Krawatte.Ich schenke sie meinem Bruder.
eins – אחת zwei – שתיים drei – שלוש vier – ארבע fünf – חמש sechs – שש sieben – שבע acht – שמונה neun – תשע zehn – עשר elf – אחת עשרה zwölf – שתים עשרה dreizehn – שלוש עשרה vierzehn – ארבע עשרה fünfzehn – חמש עשרה sechzehn – שש עשרה siebzehn – שבע עשרה achtzehn – שמונה עשרה neunzehn – תשע עשרה zwanzig – עשרים dreißig – שלושים vierzig – ארבעים fünfzig – חמישים sechzig – ששים siebzig – שבעים achtzig – שמונים neunzig – תשעים ein hundert – מאה zwei hundert – מאתיים drei hundert – שלוש מאות vier hundert – ארבע מאות fünf hundert – חמש מאות sechs hundert – שש מאות sieben hundert – שבע מאות acht hundert – שמונה מאות neun hundert – תשע מאות
erste – ראשון zweite – שני dritte – שלישי vierte – רביעי fünfte – חמישי sechste – ששי siebte – שביעי achte – שמיני neunte – תשיעי zehnte – עשירי elfte – האחד עשר zwölfte – השנים עשר dreizehnte – השלושה עשר vierzehnte – הארבעה עשר fünfzehnte – החמישה עשר sechzehnte – השישה עשר siebzehnte – השבעה עשר achtzehnte – השמונה עשר neunzehnte – התשעה עשר zwanzigte – העשרים
מעט מילים וביטויים הגיעו לגרמנית מהעברית, רובם דרך היידיש. koscher (כשר, תקין), meschugge (משוגע), Chuzpe (חוצפה), Ganove (גנב, שרלטן), Maloche (עבודה שחורה – מלשון "מלאכה"), Mischpoke או Muschpoke (כינוי גנאי למשפחה או משפחה מורחבת, כנופיה), Schlamassel (עסק ביש, ביש מזל), Tacheles reden (לדבר ישירות ולעניין, מלשון "תכלית"). דוגמאות נוספות:
הביטוי "שנה טובה" (הנאמר בגרמניה בתחילת השנה האזרחית) הוא Guten Rutsch; מילולית פירוש הביטוי הוא "החלקה טובה", כביכול "מעבר חלק" אל השנה החדשה. למעשה מקור המילה Rutsch בעברית: ראש השנה.
המילה הגרמנית לפשיטת רגל היא Pleite. מקור המילה בעברית: פלטה, פליט; הכוונה היא לאדם בעל חובות הבורח מנושיו, כמו פליט.
ביטוי גרמני ל"בהצלחה" הוא Hals und Beinbruch, שפירושו המילולי: "שבירת רגל וגרון". ייתכן שזהו בעצם שיבוש של הביטוי העברי הצלחה וברכה. באנגלית קיים ביטוי דומה, Break a leg, שמקורו איננו ברור – ולפי אחת ההשערות, מגרמנית התגלגל הביטוי Hals und Beinbruch אל האנגלית.
vermasseln היא מילה גרמנית ל"להרוס, לדפוק, לפקשש משהו", קרי, לנהוג בחוסר מזל. מקורה מן המילה העברית "מזל" בתוספת התחילית -ver שמוסיפה את המשמעות "טעיה" או "שיבוש" למשמעותם של פעלים אליהם היא מצורפת.
Schmiere stehen – מלשון "שמירה", לשמור בזמן שמתבצעת 'סחיבה' או גנבה".
Sonnenklar – תרגום מילולי של 'ברור כשמש'. (מקור הביטוי בגמרא, כגון סנהדרין דף עב עמוד א: 'אם ברור לך כשמש שיש לו שלום עמך אל תהרגהו ואם לאו הרגהו.')
רבות מהמילים הן בתחומי הרכב, המכונאות והשיפוצים: שפּכטל (Spachtel), שפּריץ (Spritz), שפּיץ (Spitz), שיבּר (Schieber, פירוש מילולי: "דוחף"), שוּפל (Schuffel), איזולירבנד (Isolierband), גומי (Gummi), דיבל (Dübel), לייסט (Leist), שאלטר (Schalter), וינקר (Winker), דוּרְך/דוּך (durch), וישר (Wischer), טרמפ (Trampen), מסילת ברזל (תרגום מילולי של Eisenbahn).
כל שמות החודשים מתועתקים בעברית בדיוק לפי הגרמנית: מרץ (März), ינואר (Januar), יולי (Juli) וכו', מלבד אוגוסט (הגייה גרמנית: "אַוּגּוּסְט") וספטמבר (הגייה גרמנית: "זֶפְּטֶמְבֶּר").
ביטויי סלנג: מילים אלו כמעט תמיד אינן ברמת סלנג בגרמנית, ושימושן בשפה זו שגרתי – ביס (Biss, "נשיכה"), שלוק (Schluck, "לגימה"), לק (Leck), מילת הקריאה פוי (Pfui), דרעק (Dreck, "לכלוך"), שמוץ (Schmutz, "לכלוך"), הביטוי "בקאנטים" (Kante, "קצה", "שוליים"), "קאפוט" (kaputt), שוונג (Schwung, "תנופה"), שוֹס (Schuss, "יריה"), מילת הקריאה היידית "אוי וויי" (Weh, "כאב"), בּרוֹך (במובן של "משבר"; Bruch, "שבירה"), לקטר (Kater, "חתול", כנראה בשל מנהגו ליילל), קוּנץ (טריק; Kunststück, "יצירת אמנות"), שטינקר (מלשין; Stinker, "מסריח" (גם באנגלית)), ציצים (Zitzen, "עטינים, פטמות"), שלאגר (Schlager, "להיט").
ביטויים ואמרות קצרות: אם כבר אז כבר (wenn schon, denn schon), בסדר (in Ordnung), סוף טוב הכול טוב (Ende gut, alles gut), שחור על גבי לבן (schwarz auf weiß), לשבור את הראש (sich den Kopf zerbrechen), עד החתונה זה יעבור (bis du heiratest, ist alles wieder gut).
מילים אחרות: שפגאט (Spagat), שמאלץ (רגש רב מדי; Schmalz, "שומן"), צימר (Zimmer, "חדר"), קרטון, פלסטר (Pflaster), קיטש (Kitsch), פלאטפוס (Plattfuß, "כף רגל שטוחה"), גימנסיה במשמעות "בית-ספר תיכון" (Gymnasium), מדעי הרוח (תרגום מילולי של Geisteswissenschaften), בית חולים וקופת חולים (תרגום מילולי של Krankenhaus ו-Krankenkasse), עיתון (תרגום מילולי של Zeitung – בהמרת המילה הגרמנית לזמן – Zeit – "עת"), פינת אוכל (תרגום מילולי של Essecke), אוצר מילים (תרגום מילולי של Wortschatz).