אישה עובדת

אורנה חביב (לירון בן-שלוש), היא אם צעירה לשלושה ילדים, תושבת בת-ים, המשתוקקת להצליח בעבודתה החדשה בחברת נדל"ן, שבבעלותו של בני אלמוג (מנשה נוי). המסעדה של בעלה, עופר (אושרי כהן), נמצאת בקשיים כלכליים, ואורנה נאלצת להיות המפרנסת העיקרית של המשפחה. אורנה מתחילה בעבודה כעוזרת לבני, המסייעת לו במכירת דירות במגדל הדירות שהוא בונה בחוף ראשון לציון. היא נחושה להצליח בעבודתה, הדורשת שעות עבודה מרובות, ומתנגשת לפעמים בחובות ההוריות. בני מנסה להתקרב אל אורנה, למשל בהערה "אפשר להגיד לך משהו? יתאים לך שיער פזור". בעקבות הצלחה עסקית שלה הוא מנשק אותה על שפתיה, לתדהמתה הרבה. בני מתנצל על מעשה זה, ואורנה ממשיכה בעבודתה, אך חשה שלא בנוח בחברתו, והוא ממשיך לנסות להתקרב אליה. לאחר שהצליחה לגייס רוכשי דירה פוטנציאליים מצרפת בני ממנה אותה למנהלת המכירות של מגדל הדירות, ובמסגרת זו טס איתה לפריז כדי לעניין רוכשים נוספים. במפגש עם מתעניינים בפריז היא זוכה להצלחה רבה, כשהיא משכנעת אותם לרכוש 12 דירות. לאחר מפגש זה בני ואורנה סועדים במלון, וכשהם עולים לחדריהם, בני דוחף אותה לחדרו, ומבצע בה מעשה מגונה בכפייה.

אורנה המזועזעת מחליטה להתפטר מעבודתה. היא מספרת לאמהּ (עירית שלג), שהבחינה במצב רוחה הירוד, שקרה לה אירוע מיני בפריז עם בני, אך לאם נוצר רושם שהאירוע היה בהסכמה, והיא מנסה לנחם את אורנה בקלישה "מה שהיה בפריז נשאר בפריז". היא מספרת גם לעופר שהותקפה מינית בפריז, והוא אינו מביע אמפתיה וחוקר אותה לפרטים, ומגלה שחודשים אחדים קודם לכן בני נישק אותה נגד רצונה. הוא כועס עליה שלא גילתה לו זאת בזמן האירוע ושלא התנגדה, ועוזב את הבית.

אורנה מגלה שכדי למצוא עבודה חדשה בעסקי נדל"ן היא תזדקק להמלצתו של בני, אך הוא מסרב לתת לה המלצה. אורנה כותבת את ההמלצה בעצמה, בסערת רגשות, והולכת לביתו של בני, שם אשתו (דורית לב-ארי) פותחת לה את הדלת. היא מבקשת ממנו שיחתום על ההמלצה, אך הוא מסרב. אשתו, שכלל אינה מודעת למה שהתרחש בין בני ואורנה, משכנעת אותו לחתום, ואורנה יוצאת מביתם מאושרת, כשבידיה ההמלצה החתומה.

״אישה עובדת״ נבחר כאחד מעשרת הסרטים הטובים של המחצית הראשונה של שנת 2019 על ידי הלוס אנג'לס טיימס.^[2]

הסרט הופק על ידי איילת קייט, אמיר הראל, משה אדרי, ליאון אדרי וחברת למה הפקות ויונייטד קינג; יצא בתמיכת קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב, מועצת הפיס לתרבות ולאמנות וברברה דובקין.

זהו סרטה העלילתי השני של אביעד, קדם לו הסרט "לא רואים עליך", העוסק בשתי נשים שנאנסו עשרים שנה קודם לכן בידי אותו אנס. בעקבות מפגש מקרי ביניהן, שתיהן חוזרות אל הטראומה ומתמודדות אתה. בנוסף ביימה אביעד סרטים תיעודיים אחדים.

הסרט מציג את התופעה הנפוצה שבה נפגעי הטרדה מינית ותקיפה מינית נמנעים מתלונה (במשטרה או בגוף מפקח אחר) על ההטרדה או התקיפה שעברו, ומשתדלים להבליג על כך, כדי שלא להגדיל את הפגיעה בשגרת חייהם. כמפרנסת העיקרית של המשפחה, אורנה מבליגה על הנשיקה שכפה עליה הבוס שלה, ומסתפקת בשיחת הבהרה שבה התנצל על כך. היא מבליגה גם על הטרדות נוספות שלו, ואינה משתפת איש בכך. גם כאשר היא עוברת תקיפה מינית על ידי הבוס, היא אינה מתלוננת על כך במשטרה, ומשמידה את הראיות (חצאיתה המוכתמת בנוזל זרע) שהיו מסייעות לתלונה כזו. היא אינה מספרת מיוזמתה על התקיפה שעברה, ועושה זאת, תוך מסירת מידע חלקי שאינו משקף את מלוא הפגיעה בה, רק כאשר אמהּ ובעלה חשים שמצב רוחה ירוד. היא מתפטרת מעבודתה, אך אינה דורשת פיצוי על התקיפה שעברה.

מבקר הקולנוע אורי קליין עמד על הדילמה שבה נתונה אורנה:

מצד אחד היא נהנית מעבודתה ומהצלחתה בה, והמשפחה זקוקה למשכורת שלה. מצד שני, גם אם היא אינה מתכוונת להתפטר מהעבודה ואולי אף מאמינה להתנצלותו של בני, מעשהו גורם לה להתרחק ולהישמר ממנו. היא גם אינה מגלה את מה שקרה לבעלה, כי היא יודעת שגבריותו לא תוכל להכיל מעשה זה והוא ידרוש ממנה לעזוב את מקום עבודתה.^[12]

תגובתו של עופר, בעלה של אורנה, למידע שמסרה לו אורנה, מציגה בעיה נוספת של נפגעי הטרדה מינית, והיא האשמת הקורבן. הוא אמנם כועס על המטריד, בני, אך כועס גם על אורנה על שלא סיפרה לו מיד על ההטרדה המינית שעברה והמשיכה בעבודתה חרף ההטרדה. במאית הסרט, מיכל אביעד, העירה על כך: "הוא בעל נחמד, הוא לוקח על עצמו המון, וגם נראה שהם זוג נורא אוהב, אבל כשהיא מתוודה בפניו על מה שקרה, הוא לא מסוגל להתפרק מתחושת הכבוד הגברית. הוא פשוט לא יכול, זה מושרש עמוק מדי בערכים התרבותיים שלנו".^[13]

• אישה עובדת, ברשת החברתית פייסבוק
• "אישה עובדת", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "אישה עובדת", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "אישה עובדת", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "אישה עובדת", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• אישה עובדת, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• אישה עובדת, קדימון הסרט באתר יוטיוב (אורך: 1:39)

ביקורות

• שמוליק דובדבני, בתזמון מושלם: דווקא בישראל נעשה סרט מורכב על MeToo, באתר ynet, 2 באוגוסט 2018
• נירית אנדרמן, בעידן MeToo# מיכל אביעד מביאה למסך טראומה כואבת ולא מדוברת, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2018
• אורי קליין, הטרדה מינית היא רק חלק מהסיפור בסרט המשובח "אשה עובדת", באתר הארץ, 20 ביוני 2019
• שמוליק דובדבני, ביקורת סרט - "אישה עובדת": מעורר דיון בלי להטיף, באתר ynet, 23 ביוני 2019
• מאיר שניצר, ‏"אישה עובדת" היה יכול להיות תוכן אקדמי, לא סרט קולנועי, באתר מעריב אונליין, 22 ביוני 2019
• אורון שמיר, ״אישה עובדת״, סקירה, באתר סריטה, ‏27 ביוני 2019
• עידו הלמן, ‏לא רק חשוב: "אישה עובדת" הוא סרט טוב ולא דידקטי, באתר ‏מאקו‏, 27 ביוני 2019
• נעמי גוטקינד-גולן, ביקורת קולנוע - אישה עובדת, באתר כיפה, ‏2 ביולי 2019
• יעל שוב, "אישה עובדת": אולי יהיו צופים שסוף סוף יבינו משהו חשוב, באתר Time Out תל אביב, 20 ביוני 2019
• עופרה עופר אורן, "אישה עובדת": מי אשם?, בבלוג "סופרת ספרים", 6 באוגוסט 2019

באנגלית

• Dennis Harvey, Film Review: ‘Working Woman’, Variety, ‏4 באוקטובר 2018 (באנגלית)
• Wendy Ide, 'Working Woman': Busan Review, Screen Daily, ‏10 באוקטובר 2018 (באנגלית)
• Elizabeth Kerr, 'Working Woman' ('Isha Ovedet'): Film Review, Hollywood Reporter, ‏10 באוקטובר 2018 (באנגלית)
• Vanessa H. Larson, With its #MeToo theme, this Israeli movie highlights the insidiousness of workplace abuse, The Washington Post, ‏13 במאי 2019 (באנגלית)

ראיונות

• רתם איזק, "חונכנו להרגיש אשמות על כך שמטרידים אותנו מינית", באתר את, 4 ביוני 2019
• אבנר שביט‏, "ביקשו שאוסיף סצינת אונס עם דם, אבל אני לא מוכרת סרטים דרך אלימות וסקס", באתר וואלה‏, 19 ביוני 2019
• Anne Joseph, Being a working woman - on and off screen, The Jewish Chronicle, ‏2 בנובמבר 2018 (באנגלית)
• Working Woman Q&A, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 32:02)