אנריקו אלברטוסי

אלברטוסי החל את קריירת המשחק בקבוצת הנוער של ספציה. הוא עלה לקבוצה הבוגרת בעונת 1957/1958, ורשם שש הופעות במדי הקבוצה בליגה הרביעית, בדרך להעפלה לליגה השלישית.

לאחר עונה אחת בלבד בספציה בליגות הנמוכות, עבר אלברטוסי לפיורנטינה מהסרייה א'. הופעת הבכורה שלו הייתה במשחק החוץ מול רומא ב-18 בינואר 1959, והוא שמר על רשת נקייה במשחק שהסתיים בשוויון 0-0. בעונותיו הראשונות שימש כשוער מחליף בלבד לג'וליאנו סארטי, ובחמש העונות הראשונות שלו בקבוצה רשם, במצטבר, שלושים הופעות ליגה. עם זאת, אלברטוסי היה שותף פעיל להצלחותיה של פיורנטינה במפעלי הגביע המקומיים והאירופים. בעונת 1960/1961 עמד בשערה של פיורנטינה ושמר על רשת נקייה בניצחון בגמר הקופה איטליה, 2-0 על לאציו. באותה עונה זכתה פיורנטינה בטורניר הבכורה של גביע אירופה למחזיקות גביע, אליו העפילה בזכות השתתפותה בגמר עונה קודם לכן מול יובנטוס. על אף שהפסידה בגמר, פיורנטינה ייצגה את איטליה במפעל בשל זכייתה של יובנטוס באליפות איטליה והשתתפותה בגביע אירופה לאלופות. אלברטוסי ופיורנטינה העפילו עד למפגש הגמר הכפול מול גלאזגו ריינג'רס, שם גברו עליהם פעמיים, 2-0 בחוץ ו-1–2 בבית. אלברטוסי פתח בשער פיורנטינה בשני המשחקים. עונה אחר כך שוב העפילה פיורנטינה לגמר גביע אירופה למחזיקות. במשחק הגמר הראשון שהסתיים בשוויון 1-1 עמד סארטי בשער הקבוצה, ובמשחק החוזר אלברטוסי פתח בשער במשחק בו הובסה פיורנטינה 0–3.

לקראת עונת 1963/1964, עם עזיבתו של סארטי לאינטר מילאנו, נבחר אלברטוסי להיות השוער הראשון של הקבוצה. הוא נותר בקבוצה כשוער ראשון במשך חמש עונות נוספות, במהלכן זכה עמה פעם נוספת בגביע האיטלקי, לאחר ניצחון 1–2 בהארכה על קטנזארו בגמר של עונת 1965/1966. בסך הכול שיחק אלברטוסי עשר עונות במדי פיורנטינה, במהלכן רשם 185 הופעות ליגה.

לקראת עונת 1968/1969 עבר אלברטוסי לקליארי, בה כיכב באותה התקופה לואיג'י ריבה. הוא החמיץ את הזכייה באליפות עם פיורנטינה באותה עונה, בה סיימה קליארי שנייה בטבלה. אף על פי כן, עונה אחת אחר כך זכה אלברטוסי בתואר האליפות הראשון בקריירה, והראשון אי פעם בתולדות קליארי. אלברטוסי, שפתח בכל שלושים משחקי הליגה של קבוצתו באותה עונה, קבע את השיא למספר הספיגות הנמוך ביותר באיטליה בעונה של 16 קבוצות, 11 שערי חובה בלבד בדרך לזכייה בתואר. לאחר אותה עונה לא הצליחה קליארי לשחזר את הצלחתה. אלברטוסי נותר השוער הבכיר בקבוצה במשך ארבע עונות נוספות, ובסך הכל היה השוער הראשון של הקבוצה במשך שש עונות, במהלכן החמיץ שלושה משחקי ליגה בלבד. לאלברטוסי 177 הופעות ליגה במדי קליארי.

לקראת עונת 1974/1975 נמכר אלברטוסי למילאן. אלברטוסי היה השוער הבכיר בקבוצה, ובמשך חמש עונות רצופות לא החמיץ ולו משחק ליגה אחד. במהלך תקופה זו זכה אבלרטוסי עם הקבוצה בגביע האיטלקי לעונת 1976/1977, לאחר ששמר על רשת נקייה בניצחון 0–2 בגמר על אינטר בדרבי של מילאנו, ובאליפות איטליה השנייה בקריירה שלו והעשירית בתולדות מילאן בעונת 1978/1979.

ב-1980 נחשפה פרשת הטיית משחקים בכדורגל האיטלקי. בין הקבוצות המואשמות הייתה מילאן, ובין המואשמים עצמם היה אלברטוסי, שנמצא אשם והורחק לתקופה של ארבע שנים מכל פעילות. לאחר זכייתה של איטליה בטורניר מונדיאל 1982, הוחלט להמתיק את עונשו של אלברטוסי ולאפשר לו לחזור למגרשים לאחר הרחקה בת שנתיים. הוא הצטרף לקבוצת אלפידיינסה מהליגה הרביעית ושיחק במדיה במשך שתי עונות, בהן רשם 44 הופעות. בסיום עונת 1983/1984 פרש אלברטוסי ממשחק פעיל בגיל 44.

אלברטוסי ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת איטליה ב-15 ביוני 1961, במשחק ידידות ביתי בו ניצחה איטליה 1–4 את ארגנטינה. בהמשך זומן על ידי פאולו מאצה וג'ובאני פרארי לסגל איטליה לקראת מונדיאל 1962, בו שימש שוער שלישי אחרי לורנצו בופון וקרלו מטרל ולא רשם דקות משחק בטורניר. הופעתו השנייה בנבחרת נערכה רק כארבע שנים לאחר הופעת הבכורה שלו, במרץ 1965, ואת הופעתו הראשונה במשחק רשמי במדיה ערך ב-7 בדצמבר של אותה שנה, בניצחון 0–3 על סקוטלנד במסגרת מוקדמות מונדיאל 1966.

אלברטוסי זומן על ידי אדמונדו פאברי לסגל איטליה לקראת מונדיאל 1966 באנגליה. אלברטוסי פתח בהרכב הנבחרת בכל משחקיה בשלב הבתים, בו ניצחה 0–2 את צ'ילה אך הפסידה פעמיים בתוצאה 0–1 לברית המועצות ולקוריאה הצפונית בדרך להדחה מאכזבת כבר בסיום שלב הבתים.

במסגרת מוקדמות יורו 1968 נטל אלברטוסי חלק פעיל בקמפיין האיטלקי. הוא פתח בארבעה מששת משחקי שלב הבתים, ובמשחק הראשון בשלב רבע הגמר בו נוצחה איטליה 2–3 על ידי בולגריה. בהיעדרו של אלברטוסי ניצחה איטליה בגומלין 0–2 והעפילה לטורניר עצמו, אותו נבחרה לארח. אלברטוסי זומן על ידי פרוצ'ו ולקארג'י לסגל איטליה לקראת טורניר הגמר כמחליפו של דינו זוף, ולא שותף במהלך הטורניר בו זכתה לבסוף איטליה לראשונה בתולדותיה בתואר אלופת אירופה.

לאורך כל תקופת כהונתו של ולקארג'י הוסיפו אלברטוסי וזוף לשחק לסירוגין בשערה של הנבחרת. אלברטוסי היה שוערה הראשון של איטליה במונדיאל 1970 במקסיקו, ופתח בכל ששת משחקיה של איטליה בטורניר. אלברטוסי שמר על רשת נקייה לאורך כל שלב הבתים, בו גברה איטליה 0–1 על שוודיה, וסיימה בשוויון 0-0 מול אורוגוואי ומול ישראל. הוא ספג לראשונה ברבע הגמר מול המארחת מקסיקו, שעלתה ליתרון במשחק מול איטליה כבר בדקה ה-13, אך איטליה השלימה מהפך וניצחה 1–4 בסיום. בחצי הגמר, במשחק שזכה לתואר "משחק המאה", גברה איטליה 3–4 על גרמניה המערבית לאחר הארכה. על אף שספג שלושה שערים במשחק, זכה אלברטוסי לשבחים על הופעתו בזכות מספר הצלות מרהיבות שרשם במהלך ההתמודדות. במשחק הגמר לא יכל אלברטוסי מול התקפתה הקטלנית של ברזיל, שניצחה במשחק 1–4 וזכתה בתואר.

אלברטוסי הוסיף לקחת חלק פעיל גם במוקדמות יורו 1972, ופתח בשני משחקי רבע הגמר מול בלגיה. לאחר שוויון 0-0 במשחק הראשון, הפסידה איטליה 1–2 בגומלין בבריסל ולא העפילה לטורניר הגמר. הופעתו האחרונה של אלברטוסי בנבחרת נערכה כחודש אחר כך, במשחק ידידות בסופיה מול בולגריה שהסתיים בשוויון 1-1. בהמשך הוא זומן על ידי ולקארג'י לסגל איטליה למונדיאל 1974 בגרמניה המערבית, אך שימש כמחליף בלבד לזוף ולא זכה לשחק במהלך הטורניר.

בסך הכול רשם אלברטוסי 34 הופעות במדי נבחרת איטליה.

פיורנטינה

• גביע אירופה למחזיקות גביע: 1960/1961
• הגביע האיטלקי (2): 1960/1961, 1965/1966
• גביע מיטרופה: 1966

קליארי

• אליפות איטליה: 1969/1970

מילאן

• אליפות איטליה: 1978/1979
• הגביע האיטלקי: 1976/1977

נבחרת איטליה

• אליפות אירופה: 1968

מדיה וקבצים בנושא אנריקו אלברטוסי בוויקישיתוף

• אנריקו אלברטוסי, באתר Transfermarkt
• אנריקו אלברטוסי, באתר WorldFootball.net
• אנריקו אלברטוסי, באתר National Football Teams
• אנריקו אלברטוסי, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
• הופעות בינלאומיות באתר rsssf

נבחרת איטליה – מונדיאל 1962
1 בופון • 2 לוסי • 3 רדיסה • 4 סלבדורה • 5 מלדיני • 6 טרפטוני • 7 מורה • 8 מאסקיו • 9 אלטפיני • 10 סיבורי • 11 מניצ'לי • 12 מטרל •13 אלברטוסי • 14 ריברה •15 סורמני •16 רובוטי •17 פסקוטי •18 דוויד •19 יאניש •20 טומבורוס •21 פריני •22 בולגרלי •מאמן: מאצה ופרארי		איטליה

נבחרת איטליה – מונדיאל 1966
1 אלברטוסי • 2 אנזולין • 3 בריסון • 4 בולגרלי • 5 בורניץ' • 6 פאקטי • 7 פוגלי • 8 גוארנרי • 9 יאניש • 10 ג'וליאנו • 11 לנדיני • 12 לאונסיני •13 לודטי • 14 מאצולה •15 מרוני •16 פסקוטי •17 פרני •18 פיזבלה •19 ריברה •20 ריזו •21 רוסטו •22 סלבדורה •מאמן: פאברי		איטליה

נבחרת איטליה – יורו 1968 (מקום ראשון)
1 אלברטוסי • 2 אנסטסי • 3 אנקילטי • 4 ברצלינו • 5 בורניץ' • 6 בולגרלי • 7 קסטאנו • 8 דה סיסטי • 9 דומנגיני • 10 פאקטי • 11 פריני • 12 גארנרי •13 ג'וליאנו • 14 לודטי •15 מאצולה •16 פראטי •17 ריבה •18 ריברה •19 רוסאטו •20 סלבדורה •21 ויירי •22 זוף •מאמן: ולקארג'י		איטליה

נבחרת איטליה – מונדיאל 1970 (מקום שני)
1 אלברטוסי • 2 בורניץ' • 3 פאקטי • 4 פולטי • 5 צ'רה • 6 פרנטה • 7 ניקולאי • 8 רוסטו • 9 פויה • 10 ברטיני • 11 ריבה • 12 זוף •13 דומנגיני • 14 ריברה •15 מאצולה •16 דה סיסטי •17 ויירי •18 ג'וליאנו •19 גורי •20 בונינסניה •21 פורינו •22 פראטי •מאמן: ולקרג'י		איטליה

נבחרת איטליה – מונדיאל 1974
1 זוף • 2 ספינוסי • 3 פאקטי • 4 בנטי • 5 מוריני • 6 בורניץ' • 7 מאצולה • 8 קאפלו • 9 קינאליה • 10 ריברה • 11 ריבה • 12 אלברטוסי •13 סבאדיני • 14 בלוג'י •15 וילסון •16 ג'וליאנו •17 רה צ'קוני •18 קאוזיו •19 אנסטסי •20 בונינסניה •21 פוליצ'י •22 קסטליני •מאמן: ולקארג'י		איטליה