אשר לעמיל לעווי

נולד לרבי אברהם לעווי מפוזנא ולאסתר ינקלביץ (איציק) לעוי בשנת ה'תקנ"ח והיה בנם השני. בצעירותו למד אצל הרב שלמה זלמן ליפשיץ ואצל רבי יעקב מליסא. התחתן עם אסתר מרגליות.

כיהן כרב העיר גאלין, ובשנת ה'תר"ג עלה לארץ ישראל יחד עם שנים מאחיו הצעירים ממנו, הרב נחום לעווי משאדיק, והרב יעקב יהודה לייב לעווי. בירושלים נתמנה כאחד משלושת הדיינים בבית הדין האשכנזי, לצידם של רבי נחמן שלמה הלוי., והרב בנימין דב.

לחם נגד המיסיון בירושלים, ויש אומרים שהוא נפטר בגיל צעיר מפני שהרעילו אותו המיסיונרים^{[דרוש מקור]}. נפטר בח' בכסלו ה'תרי"א (13 בנובמבר 1850), ונקבר בבית הקברות היהודי בהר הזיתים. ^[2]

• הערך "אשר לעמיל לעווי", באתר המכלול