גביע האלופות למועדונים ערבים

ההאתחדות למועדונים ערבים (UAFA), החליטה להקים טורניר לאלופות הערביות אחרי סוף עונת 1979-1980. האלופות המכהנות בליגות הקיימות תחת ההתאחדות הוזמנו להשתתף, אך לאחר מספר רב של פרישות רק שלושה מועדונים מעיראק, לבנון וירדן הסכימו להשתתף.

הטורניר נפתח רשמית בתאריך 19 ביוני 1981, כשהאלופה הלבנונית נג'ימה ניצחה את האלופה הירדנית אל-עלי 2-1 במשחק הפתיחה, נג'ימס ג'אמל אל-חאטיב היה לכובש הראשון בטורניר אי פעם. הגמר הראשון נערך בבגדאד שבעיראק בפברואר 1982, בו התמודדו אל-שרוטה מעיראק ונג'ימה מלבנון, כשאל שרוטה מנצחת 4-2 ומוכתרת לאלופה הראשונה אי פעם.

הטורניר חדל מלהתקיים במשך מספר שנים עד שחזר בשנת 1984, כשמספר המשתתפות הלך וגדל שנה אחר שנה UAFA החליטה לערוך משחקי מוקדמות לקבלה לטורניר. בשנת 1987, החלו להיערך שלבי בתים ומשחקי נוקאאוט עד לגמר כמו כן UAFA אישרה לכל מדינה ערבית יותר מנציגה אחת במפעל.

אל-ראשיד העיראקית שלטה במפעל באותן שנים כשהפכה לראשונה אי פעם לזכות בשלוש זכיות רצופות 1985,1986,1987. בין השנים 1981-1988, אף נציגה מאפריקה לא הצליחה לזכות בתחרות כשהזוכות הגיעו אך ורק מאסיה.

האלופה הראשונה מיבשת אפריקה הגיעה בשנת 1989 בה וידאד קזבלנקה ממרוקו ניצחה בגמר את אל-הילאל הסעודית והוכתרה לאלופה. באותה שנה UAFA הקימה טורניר נוסף שירוץ לצד גביע האלופות והוא גביע מחזיקות הגביע הערבי שנערך בצורה דומה לטורניר אך היה מיועד לזוכות הגביעים מהליגות הערביות.

ב-1992, הכריזה ההתאחדות למועדונים ערבים על טורניר נוסף, הסופר-קאפ הערבי בו התמודדו הזוכות והסגניות של שני המפעלים המקבילים.

בין 1989-2001, הזכויות בתואר התחלקו כמעט באופן שווה בין יבשות אפריקה ואסיה כשהאפריקאים זכו 5 פעמים והאסייתיים 6. ארבע מתוך אחת עשר הזכיות האלה נוצחו בידי מועדונים מערב הסעודית, כשאספרנסה דה תוניס זכתה בתואר לראשונה לתוניסיה ב-1993, אל-אהלי הפכה למועדון המצרי הראשון שזוכה בתואר ב-1995 וא-סד האלופה הקטארית הראשונה שזכתה ב-2001.

ב-2002, UAFA החליטה לשנות את מפת הכדורגל הערבי. עם גדילת מספר המועדונים הערבים ברחבי העולם והתפתחותם המקצועית הרבה, UAFA החליטה לאחד את שלושת התחרויות שהקימה גביע מחזיקות הגביע הערבי, הסופר קאפ הערבי וגביע האלופות למועדונים ערבים לכדי תחרות אחת גדולה. האלופה הראשונה מאז האיחוד של התחרות הייתה אל-אהלי מערב הסעודית.

לאחר שנת 2003, חברת ART החליטה להעניק חסות ולתחרות וביקשה לשנות את השם של התחרות לגביע האלופות הערבי, שם שיהיה דומה לתחרויות שונות ברחבי העולם כמו, ליגת האלופות, ליגת האלופות של אפריקה, ליגת האלופות של אסיה וליגת האלופות של אוקיאניה. האלופה הראשונה בעידן השם החדש הייתה קלוב ספורטיב ספקסיי התוניסאית. בעונת 2004-05 הוחלט לערוך גמר בעל שני מפגשים דבר של קרה מאז הגמר הראשון בטורניר.

לאחר זכיות של אל-איתיחאד הסעודית וראג'ה קזבלנקה המרוקאית, אס סטיף האלג'ירית הצליחה לראשונה בעידן החדש לזכות בתואר שנה אחר שנה ב-2006-07, 2007-08. לאחר טורניר 2008-09 בו ניצחה פעם נוספת אספרנסה דה תוניס, ההתאחדות למועדונים ערבים נקלעה לקשיים במציאת ספונסר חדש לתחרות. התחרות הושבתה למשך ארבע שנים וחזרה להיות משוחקת בעונת 2012-13 תחת השם גביע ההתאחדות למועדונים ערבים, כשאו.ס.מ. אלג'ר האלג'ירית זוכה בתואר הראשון שלה. אך ההתאחדות חזרה על הקשיים והתחרות נפסקה לארבע שנים נוספות.

בשנת 2017 חזר הטורניר תחת השם האליפות למועדונים ערבים בו התמודדו כ-20 קבוצות שונות במתכונת של שלב בתים ונוקאאוט. השלבים המכריעים נערכו במצרים כשהגמר שוחק במשחק אחד בלבד. אספרנסה דה תוניס זכתה בתואר בפעם השלישית בתולדותיה מה שהפך אותה לקבוצה המוצלחת ביותר בטורניר יחד עם אל-ראשיד.

מספר המועדונים הוכפל ל-40 קבוצות בעונת 2018-19, תחת שם אחר פעם נוספת, ליגת האלופות למועדונים ערבים כשמתכונת התחרות שונתה פעם נוספת לטורניר נוקאאוט משלב 32 הגדולות וכך הלאה. בין השנים 2002-2023, עשר מהאלופות הגיעו מאפריקה כשרק שלושה הגיעו מאסיה.

מספר	מדינה	אלופות	סגניות
1	ערב הסעודית ערב הסעודית	9	7
2	תוניסיה תוניסיה	7	5
3	אלג'יריה אלג'יריה	4	2
4	עיראק עיראק	4	0
5	מרוקו מרוקו	3	4
6	מצרים מצרים	2	3
7	קטר (מדינה) קטאר	1	1
8	ירדן ירדן	0	2
	כווית כווית
	סוריה סוריה
11	בחריין בחריין	0	1
	לבנון לבנון

• אתר האינטרנט הרשמי של גביע האלופות למועדונים ערבים

מדיה וקבצים בנושא גביע האלופות למועדונים ערבים בוויקישיתוף