האווי מורנז

מורנז החל לשחק הוקי קרח בגיל 8, כשוער, אולם ספג שערים רבים והועבר לשחק כמגן. בגיל 14 שיחק בקבוצת נערים, כאשר גם שם החל כשוער, אולם עד מהרה הבחין מאמנו שמורנז ניחן במהירות החלקה יוצאת דופן על הקרח. כדי לנצל את מהירותו, הוציא אותו מאמנו מהשער והפך אותו לחלוץ.

כשמשפחתו עברה לסטרטפורד, עיר קטנה סמוכה לעיירת הולדתו, החל מורנז שהיה אז בן 18 לשחק בקבוצת הצעירים המקומית, בה שיחקו שחקנים עד גיל 20, והוביל אותה לגמר אליפות הצעירים של קנדה. אף על פי שהצטיין גם בסדרת הגמר וכבש שלושער במשחק השני בה, נוצחה קבוצתו בסדרה ולא זכתה באליפות. הצטיינותו הביאה לו מקום בקבוצה הבוגרת של העיר, ובעונת 1921/22 הוביל את שתי הליגות - הבוגרים והצעירים - בשערים, אסיסטים ונקודות.

הצטיינותו בטורניר בו השתתפה קבוצתו ב-1922 צדה את עינו של אחד השופטים בטורניר, שהיה ידידו של ליאו דנדורנד, הבעלים של קבוצת ה-NHL מונטריאול קנדיאנס. השופט שכנע את דנדורנד להגיע לסטרטפורד ולצפות במורנז, ולאחר שצפה בו השתכנע דנדורנד והחליט להחתים אותו. לאחר מסע שכנועים, ולאחר שהתלבט בין הקנדיאנס לבין יריבתה הגדולה טורונטו סנט-פטריקס, חתם מורנז ביולי 1923 על חוזה ה-NHL הראשון שלו בקנדיאנס, בשכר שנתי של 3500 דולר ומענק חתימה של 1500 דולר - סכום גבוה לרוקי באותם ימים.

ערך מורחב – מונטריאול קנדיאנס

ב-26 בדצמבר 1923 ערך מורנז את הופעת הבכורה שלו בקנדיאנס במשחק מול אוטווה סנטורס, וכבש בו את שערו הראשון בליגה. הוא סיים את עונתו הראשונה עם 13 שערים ו-3 אסיסטים ב-24 משחקים. בפלייאוף של ה-NHL מול הסנטורס כבש מורנז בשני המשחקים, והקנדיאנס ניצחו בסדרה וזכו באליפות ה-NHL. באותם ימים התחרו על גביע סטנלי שתי ליגות נוספות, כך שהקנדיאנס פגשו את אלופות שתי הליגות האחרות בטורניר על הגביע. שלושער של מורנז מול האחת ושער נוסף שלו מול השנייה סייעו לקנדיאנס לנצח בשני המשחקים ולזכות בגביע סטנלי.

עונה אחת לאחר מכן, 1924/25, כבר היה מורנז אחד החלוצים הטובים בליגה. הוא סיים רביעי בטבלת ההבקעה של הליגה, עם 28 שערים ו-11 אסיסטים ב-39 משחקים, והצטיין במיוחד בפלייאוף עם 7 שערים ב-6 משחקים. הקנדיאנס זכו שוב באליפות ה-NHL, אולם הפסידו בגמר גביע סטנלי לאלופת ליגה מתחרה.

מורנז המשיך להיות המבקיע המצטיין של הקנדיאנס, ואחד המצטיינים בליגה, באופן קבוע בשנים הבאות. בעונת 1927/28 היה לשחקן הראשון בתולדות ה-NHL שמסיים עונה עם יותר מ-50 נקודות - 33 שערים ו-18 אסיסטים, ובסך הכל 51 נקודות. הוא זכה בגביע ארט רוס כמבקיע המצטיין של העונה, ובגביע הארט כ-MVP של הליגה.

מורנז המשיך לככב בצמרת המבקיעים של הליגה, כאשר בעונת 1929/30 כבש 40 שערים, כולל חמישה במשחק אחד מול ניו יורק אמריקנס. בפלייאוף כבש את השער המסיים של סדרת הגמר מול בוסטון ברואינס, שהביא לקנדיאנס זכייה נוספת בגביע סטנלי.

עונת 1930/31 הייתה מצוינת עבור מורנז, שהשווה את שיאו עם 51 נקודות וזכה שוב בגביע ארט רוס ובגביע הארט. בפלייאוף שיחק מורנז פצוע וביצועיו ירדו מאוד. הוא כבש שער אחד בלבד לכל אורך הפלייאוף - אולם שוב היה זה השער האחרון של סדרת הגמר, הפעם מול שיקגו בלאק הוקס, והקנדיאנס זכו בגביע סטנלי בפעם השנייה ברציפות.

עונת 1931/32 הייתה עוד עונה מוצלחת עבור מורנז מבחינה אישית, עם 49 נקודות וזכייה נוספת בגביע הארט - הראשון בתולדות ה-NHL שזכה בגביע בפעם השלישית. באותה עונה רשם את הנקודה ה-334 בקריירה, והפך למבקיע המצטיין בתולדות ה-NHL עד אז. למרות זאת, לא הצליחו מורנז והקנדיאנס להגן על תוארם.

בתקופת השפל הגדול החמיר מצבה הכספי של הקבוצה, ובמקביל סדרת פציעות גרמו לירידה ביכולתו של מורנז. לאחר גל שמועות שנמשך זמן רב, נמכר מורנז במסגרת עסקה לשיקגו בלאק הוקס בתום עונת 1933/34.

מורנז שיחק בבלאק הוקס את כל 48 המשחקים של עונת 1934/35, כבש 8 שערים בלבד, אך מסר 26 אסיסטים. את אחד השערים כבש במונטריאול, מול הקנדיאנס, ואוהדי הקנדיאנס שקיבלו בתחושות קשות את העברתו הריעו לו. ההוקס העפילו לפלייאוף והודחו בסיבוב הראשון.

עונת 1935/36 הייתה רעה עבור מורנז, שירד ברמתו והזמן שלו על הקרח הלך וירד. לאחר 23 משחקים הועבר לניו יורק ריינג'רס.

בריינג'רס שיחק מורנז בשארית אותה עונה, כבש 2 שערים ומסר 4 אסיסטים. בסך הכל, בשתי הקבוצות, סיים את העונה עם 21 נקודות.

באותו קיץ התחלפו הבעלים וצוות האימון בקנדיאנס, הבעלים והמאמנים החדשים שמו להם למטרה להחזיר את מורנז לקנדיאנס, וכך היה.

בקדנציה השנייה שלו בקנדיאנס הספיק מורנז לשחק 30 משחקים, לכבוש 4 שערים ולמסור 20 אסיסטים, תפוקה טובה יותר משתי העונות הקודמות בהן שיחק בקבוצות אחרות, תוך שהוא מדגים לפרקים את היכולת והמהירות שאפיינו אותו בשנותיו הגדולות. המשחק ה-30 היה גם המשחק האחרון בחייו, בו נפצע פציעה קשה שהובילה לבסוף למותו.

ב-28 בינואר 1937 אירחו הקנדיאנס את שיקגו בלאק הוקס במונטריאול פורום. בשליש הראשון של המשחק, תוך כדי מרדף אחרי הדיסקית, איבד מורנז את שווי משקלו ונפל על הקרח. מגן ההוקס, ארל סיברט, שדלק אחרי מורנז, לא הצליח לעצור ונפל על מורנז מלוא משקלו. כתוצאה מכך נשברה רגלו השמאלית של מורנז ב-4 מקומות.

ככל שעבר הזמן בבית החולים, שקע מורנז בדיכאון ולמעשה אובחן על ידי רופאיו כמי שלקה בהתמוטטות עצבים לנוכח המחשבה שייתכן ולא ישחק עוד הוקי קרח.

ב-8 במרץ חש מורנז כאבים עזים בחזהו. הוא ניסה לקום ממיטתו, אולם התמוטט על הרצפה ומת. סיבת המוות אובחנה כתסחיף ריאתי, תוצאה של קריש דם שנסחף מרגלו הפצועה.

הקנדיאנס היו אמורים לשחק יום לאחר מכן מול יריביהם העירוניים, מונטריאול מארונס. ה-NHL הציעה לבטל את המשחק, אולם אלמנתו של מורנז התעקשה לקיימו, והוא התקיים כאשר שחקני שתי הקבוצות עונדים סרטים שחורים על זרועותיהם. כך היה גם במשחקים אחרים בליגה.

ב-10 במרץ נערכה הלווייתו של מורנז. ארונו הוצב ב"מונטריאול פורום" כשלצידו משמרות של חבריו לקבוצה, וכ-50000 אוהדים עברו על פניו.

חולצתו של מורנז, מספר 7, הוצאה לגמלאות על ידי הקנדיאנס ב-2 בנובמבר 1937, ואף שחקן של הקנדיאנס לא לבש את החולצה מספר 7 מאז. הוא היה הראשון בהיסטוריה של הקנדיאנס, והשלישי בהיסטוריה של ה-NHL כולה, שחולצתו הוצאה לגמלאות. 5 ימים לאחר מכן נערך לכבודו משחק "אול-סטאר" - הקנדיאנס ויריביהם העירוניים, המארונס, הקימו קבוצה מאוחדת של העיר לכבוד המשחק, ושיחקו נגד קבוצת כוכבים משאר קבוצות הליגה.

כשנפתח היכל התהילה של ההוקי קרח ב-1945 היה מורנז אחד מ-12 המתקבלים לחברות בו במחזור הקבלה הראשון.

ההוקי קרח בארצות הברית חייב במידה רבה את הקמתו להאווי מורנז. בעל רשת מרכולים מבוסטון, צ'ארלס אדמס, צפה ב-1924 בסדרת גמר גביע סטנלי עם מורנז בשנתו הראשונה בליגה. הוא התאהב במשחק והקים את בוסטון ברואינס שהייתה הקבוצה האמריקאית הראשונה ב-NHL. גם קבוצת ה-NHL הראשונה בניו יורק, ניו יורק אמריקנס, קמה לאחר שבעלי מדיסון סקוור גארדן צפה בקנדיאנס ובמורנז, והחליט להקים את הקבוצה ולהוסיף זירת קרח לאולם. הקנדיאנס ומורנז חנכו את זירת הקרח במשחק מול האמריקנס ב-1925.

מורנז הקים אחריו שושלת של שחקני NHL. בתו, מרלין, נישאה לברני ז'פריון, שהיה מכוכבי הקנדיאנס בשנות ה-50 וה-60, ושיחק גם בניו יורק ריינג'רס. בנם של ברני ומרלין ונכדו של מורנז, דני ז'פריון, שיחק בקנדיאנס, בקוויבק נורדיקס ובויניפג ג'טס בין 1979 ל-1981, ובנו של דני ונינו של מורנז, בלייק ז'פריון, שיחק מספר משחקים בנאשוויל פרדטורס ב-2011 ועבר לשורות הקנדיאנס ב-2012, שם שיחק עד שנאלץ לפרוש שנה לאחר מכן עקב פציעה. בכך הושלמה הפעם הראשונה שארבעה דורות מאותה משפחה שיחקו ב-NHL בכלל, ובאותה קבוצת NHL בפרט.

• 3 זכיות בגביע סטנלי (1924, 1930, 1931) - כולן עם מונטריאול קנדיאנס
• 3 זכיות בגביע הארט (1928, 1931, 1932)
• 2 זכיות בגביע ארט רוס (1928, 1931)

מקרא: מש - משחקים; שע - שערים; אס - אסיסטים; נק - נקודות; ד"ע - דקות עונש (על הרחקות בשל עבירות).

מדיה וקבצים בנושא האווי מורנז בוויקישיתוף

• האווי מורנז באתר Legends of Hockey
• דף השחקן של האווי מורנז באתר ה-NHL
• האווי מורנז, באתר "Find a Grave" (באנגלית)