הטרוכרומטין

כרומטין נמצא בשתי צורות: אאוכרומטין - הצורה הפתוחה, והטרוכרומטין - הצורה הדחוסה. במקור, שתי הצורות הובדלו זו מזו בכמות הצביעה שלהם: אאוכרומטין נצבע חלש והטרוכרומטין נצבע חזק. ההטרוכרומטין בדרך כלל מרוכז בשולי גרעין התא.

מקובל לחשוב כי הטרוכרומטין משמש במגוון תפקידים, מבקרת ביטוי גנים ועד להגנה פיזית של הכרומוזומים. מגוון התפקידים קשור לדחיסות הרבה של ההטרוכרומטין. הדחיסות גורמת לו להיות פחות נגיש עבור גורמי שעתוק חלבוניים שקושרים DNA.

חלקים מסוימים של ה-DNA נמצאים במצב הטרוכרומטין באופן קבוע בכל תא בגוף ובכל בני האדם. אזורים אלו נקראים הטרוכרומטין קונסטיטוטיבי (קבוע) והם כוללים את אזורי הצנטרומר והטלומרים, חלק גדול מכרומוזומים 1,9,16 ו-כרומוזום Y.

אזורי הטרוכרומטין המשתנים מאדם לאדם ומתא לתא קרויים הטרוכרומטין פקולטטיבי (בלתי קבוע). היכולת להפוך אזורים שונים להטרוכרומטין תורמת להתמיינות תאים לרקמות שונות לבקרת ביטוי גנים ולשוני בין בני אדם. דוגמה להטרוכרומטין פקולטטיבי הוא בכרומוזום X המושתק אצל נשים (גופיף בר). באופן תקין כל תא בגוף האישה מקבל תבנית השתקה שונה של אחד מכרומוזומי X בעזרת הטרוכרומטין פקולטטיבי.

חלבונים מקבוצת פוליקמוב וגן RNA בשם Xist הם ממנגוני הבקרה שהתגלו ליצירת הטרוכרומטין פקולטטיבי.

אחת השיטות למיפוי הנוקלאוזומים והחלבונים היוצרים את ההטרוכרומטין על ה- DNA היא DNA footprinting.