התעופה הצבאית הבוליברית

ראשית התעופה בוונצואלה הייתה ב-29 בספטמבר 1912, כאשר הטייס האמריקאי פרנק בולנד הטיס לראשונה מטוס דו-כנפי חד-מנועי קל מעל מסלול המרוצים אל פראיסו (El Paraíso) בקראקס מול קהל גדול. כתוצאה מטיסה מתוקשרת זאת נרכש מטוס אחד בשנת 1913 בשביל הצבא. ב-10 בדצמבר 1920 נחנך בית הספר לתעופה צבאית. כחלק מניסיונות המודרניזציה של הכוחות הצבאיים, ונצואלה הסתמכה על צרפת לקבלת מדריכי טיסה, צוותים טכניים וחומרי לימוד וייצור אווירונאוטי.

בהמשך משלחות נוספות מגרמניה (בין השנים 1930–1933) ואיטליה (בין השנים 1938–1940) עזרו בהעברת ידע וניסיון בתחום התעופה הצבאית, כולל מטוסים ימיים, מטוסי קרב ומפציצים.

בשנת 1944 משלחת צבאית אמריקאית ביצעה סקר מקיף בכוחות האוויריים של ונצואלה ולאור ממצאיה החלו תהליכי מודרניזציה ורפורמה צבאית, כאשר הצעד הראשון היה הקמת השירות האווירונאוטי תחת מנהלת התעופה במשרד המלחמה.

לאחר ההפיכה הצבאית של שנת 1945, החונטה הצבאית המשיכה בניסיונות הרפורמה וב-22 ביוני 1946 נחתם צו 349 שהורה על הקמת חיל האוויר של ונצואלה כזרוע צבאית נפרדת מהצי והצבא.

בשנות ה-50 החל תהליך רכש נרחב של כלי טיס מכל הבא ליד, כולל מטוסי דה הבילנד ומפייר, דה הבילנד ונום, F-86F סייבר, אינגליש אלקטריק קנברה, וכן מסוקים מטוסי הדרכה וכדומה.

בשנות ה-60 החל גם תהליך של בניית בסיסי חיל אוויר חדשים שהמשיך עד שנת 1980. מרבית מתקני התעופה הצבאית הוקמו בתהליך זה.

ב-2 ביוני 1962 החלה התקוממות בבסיס חיל הים בפוארטו קביו (Puerto Cabello) במדינת קרבובו. חיל האוויר החל בהפצצות על הבסיס בהכנות לכניסת הכוחות הקרקעיים. הקרב הגיע לשיא בהפצצות מסיביות על מבצר פורטין סולאנו (Fortín Solano) בו התבצרו אחרוני הכוחות המורדים על מנהיגיהם.

בשנות ה-70 חיל האוויר של ונצואלה החל במאמצי מודרניזציה גדולים בהם נרכשו מטוסי C-130H הרקולס, מיראז' 3E, מיראז' 5V ו-5DV, מטוסי CF-5 (מטוסי F-5 מייצור קנדי), OV-10 ברונקו, מטוסי אימון T-2 באקאיי, ומסוקי UH-1.

בשנות ה-80 ונצואלה רכשה מטוסי F-16 מבלוק 15 והייתה למדינה הראשונה באמריקה הלטינית להפעיל מטוסי קרב מהדור הרביעי. כמו כן בוצע שדרוג למטוסי מיראז' 5 לסטנדרט של מיראז' 50EV.

ב-27 בנובמבר 1992 החל ניסיון הפיכה צבאית נגד הנשיא קרלוס אנדרס פרס. בשיא ניסיון ההפיכה בוצעו הפצצות על ידי חיל האוויר בארמון הנשיאות – פלאסיו דה מירפלורס (Palacio de Miraflores) ומקומות נוספים. לאחר עלייתו לשלטון, הוגו צ'אווס, הפך את 27 בנובמבר ליום התעופה הצבאית הבוליברית.

בשנות ה-2000 החל תהליך של התקרבות של ונצואלה לרוסיה וסין. במהלך תהליך זה נרכשו מטוסי תובלה מדגם שאנשי Y-8, הונגדו JL-8, מסוקי מיל מי-17, ומטוסי קרב מדגם סוחוי Su-30MK2. היו מגעים עם ישראל לשדרוג מטוסי ה-F-16 המתיישנים, אבל לאחר שיושמו האמברגו והסנקציות אמריקאיות נגד ונצואלה ויחסי ונצואלה–ישראל הורעו עד לניתוק היחסים, הנושא ירד מסדר היום.

בשנות ה-2010 כלכלת ונצואלה סבלה ממשבר, ולכן תוכניות רכש שונות הופסקו ולא יצאו לפועל, דוגמת רכש ה-הונגדו JL-10 וכדומה.

כחלק מהידוק היחסים עם רוסיה, מטוסי Tu-160 רוסים הגיעו לוונצואלה בדצמבר 2018 למשך 6 ימים בהם בוצעו תרגילים ואימונים שונים.^[1]

המטה של התעופה הצבאית הבוליברית מחולק למספר משרדים ומנהלות לאפשור הפעילות של החיל:

1. המפקדה הכללית (Comando General) – גוף הפיקוד העליון של התעופה הצבאית. בראשות המפקדה יושב מפקד התעופה הצבאית (Comandante General de la Aviación).
2. המטה הכללי (Estado Mayor General) – הגוף המייעץ של המפקדה הכללית המסייעת בתכנון וביצוע המשימות של הכוח. בראשות המפקדה יושב ראש המטה הכללי של התעופה הצבאית (Jefe del Estado Mayor General) והוא סגנו של מפקד התעופה הצבאית.
3. משרד המבקר הכללי (Inspectoría General) – הגוף הגבוה לביקורת, פיקוח, ובידוק בתעופה הצבאית. הגוף מסייע למפקד התעופה הצבאית בעזרת פיקוח ובידוק איכות ביצוע משימות בתוך החיל. מפקד הגוף הוא המבקר התעופה הכללי (Inspector General de la Aviación).
4. מפקדת המבצעים (Comando Aéreo de Operaciones) – הגוף האמון על ביצוע המשימות האוויריות המתוכננות וההוראות של המפקדה הכללית.
5. מפקדת כוח האדם (Comando Aéreo de Personal) – הגוף המנהל את כוח האדם בחיל.
6. מפקדת הלוגיסטיקה (Comando Aéreo Logístico) – הגוף האחראי על הניהול הלוגיסטי של החיל.
7. מפקדת החינוך (Comando Aéreo de Educación) – הגוף האחראי על הכשרה והחינוך של החיל.
8. מנהלת התכנון האסטרטגי (Dirección de Planificación Estratégica) – הגוף האחראי על בניית תוכניות ארוכות טווח לחיל, מבחינת פיתוח, רכש, וכדומה, המסייעות בהשגת מטרות הביטחון בזירה האווירית.
9. מנהלת מודיעין התעופה וחלל (Dirección de Inteligencia Aeroespacial) – הגוף האמון על השגת מידע ומודיעין, עיבודו ופיזורו בגורמים המבצעיים.
10. מנהלת הטכנולוגיה האווירית (Dirección Aérea de Tecnología) – הגוף האמון על ניהול, בנייה ואחזקה של מערכות מידע ותקשורת בחיל.
11. מנהלת המשטר המיוחד של הביטחון (Dirección del Régimen Especial de Seguridad) – הגוף האמון על בנייה של אמצעים לשליטה והגנה על מידע מסווג, וכן על אמצעי הביטחון בחיל.
12. מנהלת השתתפות פעילה בפיתוח לאומי (Dirección de Participación Activa en el Desarrollo Nacional) – הגוף האמון על תיאום ובקרה על תוכניות הפיתוח הלאומי בהן משתתף החיל.

מבחינה מבצעית, התעופה הצבאית הבוליברית מחולקת לחמש גזרות אוויריות עם מפקדות אזוריות כדלקמן:

מדיה וקבצים בנושא התעופה הצבאית הבוליברית בוויקישיתוף

• התעופה הצבאית הבוליברית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• התעופה הצבאית הבוליברית, ברשת החברתית אינסטגרם