ועדת גרוניס

ערך מורחב – פרשת הצוללות

במאי 2015 חתמה ישראל עם חברת "טיסנקרופ" הגרמנית על רכישת ארבע קורבטות מדגם "סער 6, ובשנת 2016 התקיימו מגעים בין ישראל לחברת "טיסנקרופ" לחתימת הסכם מסגרת לרכישת שלוש צוללות מסדרת דולפין AIP, בעלות של 1.5 מיליארד אירו.

בעקבות חומרים שהתקבלו וחשדות לאי-סדרים בהליכי הרכש - נפתחה בדיקה, שמאוחר יותר הפכה לחקירה פלילית - בחשד לביצוע עבירות שוחד והפרת אמונים בוגע לעסקאות אלו.^[2][3]

בעקבות ממצאי החקירה הוגשו כתבי אישום פליליים באשמת קבלת שוחד, תיווך לשוחד, מתן שוחד ועבירות נוספות כנגד מיקי גנור, אבריאל בר יוסף, דוד שרן, אליעזר זנדברג, שי ברוש, רמי טייב ויצחק ליבר. לפי כתבי האישום - האישים הללו שימשו כעובדי ציבור, עובדי מערכת הביטחון ואנשי עסקים והם דרשו וקיבלו שוחד כדי לקדם את העסקאות בין התאגיד הגרמני למדינת ישראל. בנוגע לאישומים כנגד אליעזר (צ'ייני) מרום ודוד שמרון - המשטרה המליצה על העמדה לדין, אולם בפרקליטות הוחלט שלא להגיש נגדם כתב אישום פלילי. ^[4][5]

ערך מורחב – ועדת הבדיקה הממשלתית לנושא רכש הצוללות וכלי השיט

ביום 22 בנובמבר 2020 הורה שר הביטחון, בני גנץ, על הקמתה של ועדת בדיקה "לבחינת התנהלות מערכת הביטחון וכלל הגורמים שהיו מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות שנתקבלו ביחס להליכי הרכש של ספינות המגן סער 6 והצוללות"^[6]. הוועדה כללה את השופט בדימוס אמנון סטרשנוב (יושב ראש), מפקד חיל הים לשעבר אברהם בן-שושן ויעל גריל, לשעבר מנהלת הרכש במשרד ראש הממשלה ומנהלת היחידה הכלכלית של מנהל הרכש במשרד הביטחון^[7]. כעבור כחודש התפטרו חברי הוועדה, עקב המגבלות שהטיל היועץ המשפטי לממשלה על עבודתה ועל סמכויותיה.

ב-5 באוגוסט 2020 דחתה מליאת הכנסת את הצעת החוק של יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד להקמת ועדת חקירה ממלכתית לרכש כלי השיט והצוללות לחיל הים^[8].

ביולי 2021 בית המשפט העליון דחה עתירות שבהן התבקש להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית או ועדת בדיקה ממשלתית בפרשה. העתירות נדחו בשל חוסר סמכות משפטית להתערב בסוגיית ההחלטה על הקמת ועדת חקירה, סמכות הנתונה על פי החוק לממשלה. יחד עם זאת השופטים ציינו בפסק הדין כי יש שורה של תמיהות שלא ניתנה להן תשובה. "התמונה הנוגעת לתהליך קבלת ההחלטות מדאיגה, ראוי שלספקות יינתן מענה ציבורי", כתבו.^[9].

ב-31 באוקטובר 2021 הגיש שר הביטחון בני גנץ למזכירות הממשלה, הצעת החלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לעניין רכש הצוללות וכלי השיט^[10].

ב-23 בינואר 2022 אושרה הקמת ועדת חקירה ממלכתית לעניין רכש הצוללות וכלי השיט על ידי ממשלת ישראל ה-36^[11]. עשרים ושישה שרים הצביעו בעד ההחלטה, ראש הממשלה נפתלי בנט נמנע, ושרת הפנים איילת שקד התנגדה^[12]. נקבע שהוועדה לא תחקור את התנהלות הנאשמים בהליך הפלילי אלא נושאים אחרים כמו התנהלות הדרג המדיני^[13].

ב-20 בפברואר 2022 קבעה נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, את הרכב הוועדה.^[14] בראש הוועדה יעמוד נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, ולצידו יכהנו בוועדה שופט בית המשפט העליון בדימוס צבי זילברטל, נגידת בנק ישראל לשעבר קרנית פלוג, מפקד חיל הים לשעבר האלוף (מיל') אברהם בן-שושן וראש להק הציוד לשעבר, תא"ל (מיל') פרופ' יעקב בורטמן^[15]. ביוני 2022 הודיע בן-שושן על פרישתו מהוועדה "מטעמים אישיים", לאחר שיצא לאור שהוא מצוי בניגוד עניינים ולכן לא יכול לשמש כחבר בוועדה.^[16] הוא הוחלף בגדעון פרנק, יו"ר הוועד המנהל של הטכניון וראש הוועדה לאנרגיה אטומית לשעבר.^[17]

בהחלטת הממשלה הוטל איפול מלא על ועדת החקירה. בהמשך, ועדת החוץ והביטחון קבעה שדיוני ועדת החקירה יהיו פומביים.^[18]

ועדת החוץ והביטחון צמצמה את החיסיון על הדיונים והפרוטוקולים כך שגרוניס יקבע אילו פרוטוקולים ניתן יהיה לפרסם לציבור. בנוסף נקבע כי כל המידע שקשור ליכולות ולהיבטים המבצעיים של הצוללות יישאר מסווג^[19].

הדיונים בוועדה החלו ביולי 2022. עוד דווח כי בחקירה, שנערכת במתקן ביטחוני במרכז הארץ, הראשונים להעיד יהיו מנכ"לי ממשלה ומנכ"לי משרד ביטחון רלוונטיים.^[20] הדיונים היו בשלב איסוף העובדות, לכן העדויות בדלתיים סגורות. הם ייקראו שוב, בדלתיים פתוחות.

עד ל-1 במאי 2023 הוועדה דיווחה ששמעה כמאה עדויות וראיונות. זאת, לצד המשך איסוף מסמכים ולמידתם. בשל ענייני סודיות ההליכים עדיין מתקיימים בדלתיים סגורות.^[21]

בין העדים היו הרמטכ”ל לשעבר גבי אשכנזי, ראש המוסד לשעבר וראש המטה לביטחון לאומי לשעבר יוסי כהן, מפקד חיל הים לשעבר אליעזר מרום, מנכ”ל משרד ראש הממשלה לשעבר איל גבאי וממלא מקום ראש המטה לביטחון לאומי יעקב נגל. בין המרואיינים היו היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט, מפקדי חיל הים לשעבר ידידיה יערי, דוד בן בעש”ט ואליהו שרביט, מפקדי חיל האוויר לשעבר אמיר אשל ועידו נחושתן, השר לשעבר דן מרידור והנשיא לשעבר ראובן ריבלין.^[22]

בסוף פברואר 2024, פורסם כי הוועדה הייתה לקראת סיום שלב שמיעת העדויות.^[23]

על פי פרסום החלטת הביניים של הוועדה ביוני 2024 לשליחת מכתבי אזהרה שמעה הוועדה 41 עדים ו-122 מרואיינים שחלקם זומנו גם לעדות. בין העדים: ראשי ממשלה, שרי ביטחון, רמטכ"לים, מנכ"לי משרד הביטחון, ראשי מל"ל, מזכירים צבאיים של ראש הממשלה, מפקדי חיל הים, בכירים במערכת הביטחון ואנשי שירות החוץ הרלוונטיים. הוועדה בחנה, בין היתר, החלטות ותמלילי דיוני קבינט, הסכמים מדיניים, מסמכים של צה"ל וסיכומי דיונים מקצועיים. בנוסף קיבלה הוועדה לידיה מאות הודעות שנגבו במשטרה במסגרת חקירת ההיבטים הפליליים של רכש כלי השיט.^[24]

בהחלטת הועדה, הציגה את הנושאים שהוטל עליה לחקור על פי החלטת הממשלה: א. רכש ספינות סער 6 תוך שינוי מאפייני הספינות וייעודן על ידי חיל הים ועל ידי המל"ל שהוביל לעלייה במחיר הספינות ולעיכוב באספקתן. ב. עיוות תהליך רכש הצוללות על ידי הדרג המדיני והמל"ל באופן שגרם למדינת ישראל נזק של מיליארדי ש"ח. ג. ניסיון שנבלם של ראש הממשלה והמל"ל לקדם רכש ספינות נגד צוללות ללא תיאום עם צה"ל ומערכת הביטחון. ד. ניסיון של המל"ל ללא בחינה סדורה של הנושא וללא דרישה ממערכת הביטחון לקדם הפרטת מספנות חיל הים במעורבות של טיסנקרופ. ה. הסכמה למכר צוללות גרמניות לצד שלישי שטופלה על ידי הדרג המדיני ומל"ל באופן לא מסודר בערוצים סותרים ותוך הסתרת מידע שיצרה סיכון לביטחון המדינה ופגעה ביחסי החוץ שלה.^[24]

בחודש יוני 2024 שלחה הועדה מכתבי אזהרה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולארבעה אישים נוספים שהיו מעורבים ברכש הצוללות וכלי השיט - משה (בוגי) יעלון, שכיהן כשר לנושאים אסטרטגיים בשנים 2013-2009 וכשר הביטחון בשנים 2016-2013, יוסי כהן ששימש כראש המל"ל בשנים 2015-2013, רם רוטברג, ששירת כמפקד חיל הים בשנים 2016-2011, ולאבנר שמחוני, ששימש כעובד מל"ל בשנים 2016-2010. ממצאיה היו מבוססים על תמונת המצב כפי שהיא הצטיירה בפני הוועדה בשלב זה, על יסוד החומר שבפניה.^[25]

לאישים המוזהרים עומדת זכות להעיד פעם נוספת בפני הוועדה, וכן להסתייע בעורך דין, ולהביא עדים מטעמם או ראיות חדשות באישור הוועדה. הדו"ח הסופי של הוועדה עלול לכלול המלצות אישיות ביחס למוזהרים.^[26]

בוועדה כתבו כי "מהתמונה המצטיירת בפני הוועדה בשלב זה עולה, כי בנושאים הנחקרים חל שיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובמנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. זאת, תוך יצירת סיכון לביטחון המדינה ותוך פגיעה ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".^[27] עוד נכתב בהודעה כי "התנהלותו של מר נתניהו בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה הובילה לשיבוש עמוק ושיטתי בתהליכי עבודה ובניין הכוח ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות".^[28]

הוועדה ציינה כי יעלון עלול להיפגע ממסקנותיה. בכל הנוגע לרכש ספינות המגן סער 6, מצאה הוועדה בין היתר - לפי שעה - כי יעלון פעל בניגוד להחלטת הממשלה בכך שהורה על פרסום מכרז בינלאומי ללא אישור ראש הממשלה ושר האוצר, ומבלי שיידע את ועדת השרים להצטיידות. מלבד זאת, הוא אישר רכש של ספינות שונות מאלה שאישרה הממשלה במאות מיליוני שקלים - בכך עיכב את הקמת מערך ההגנה על מתקני הגז.^[27]

ביחס ליוסי כהן נכתב בהודעת הועדה: "התנהלותו של מר כהן בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה הובילה לשיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובניין הכוח ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".^[29]

ביחס לאלוף רם רוטברג, סיכמה הוועדה כי "התנהלותו של מר רוטברג בנושאים הנחקרים משקפת חריגה מנורמות התנהגות המחייבות מפקד בצה"ל, והובילה לפגיעה בתהליכי עבודה ובניין הכוח. בכך יצר אפשרות לסיכון ביטחון המדינה ולפגיעה ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".

באשר לעובד המל"ל אבנר שמחוני נכתב: "התנהלותו של מר שמחוני בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה נעשתה בניגוד לסדרי מינהל תקין ולסדרי עבודה מקובלים בשירות המדינה. התנהלותו פגעה בתהליכי קבלת החלטות בסוגיות מרכזיות לביטחון המדינה, ליחסי החוץ ולאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".^[29]

• טל שניידר, פארסת ועדת החקירה לצוללות היא הקדימון לחקירת מחדל אוקטובר, באתר זמן ישראל, 21 בינואר 2024
• ביני אשכנזי‏, פרשת הצוללות: מכתבי האזהרה, ועדת החקירה והעונשים הצפויים, באתר וואלה‏, 24 ביוני 2024
• ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט באתר ממשל זמין