חגורה שחורה

ערך זה עוסק בדרגה בלימודי אמנויות לחימה אסיאתיות. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו חגורה שחורה (פירושונים).

חגורה שחורה היא דרגה במספר אמנויות לחימה אסייתיות, לרוב מקורן ביפן. דרגה זו ניתנת לאחר מעבר מבחן באמנות הלחימה ולעיתים ישנם קריטריונים נוספים. לרוב החגורה השחורה היא הדרגה הגבוהה ביותר שאליה ניתן להגיע, והיא מייצגת רמה גבוהה של מיומנות. חגורה שחורה מסמלת את מעבר החניך אל דרגה בה הוא יכול להפוך למורה, כיום בחלק מאמנויות הלחימה ניתן להפוך למדריך כבר מחגורה כחולה. אמנויות לחימה שונות שבהן נהוג לתת לתלמידים ותיקים חגורה שחורה הן: קראטה, ג'ודו, אייקידו, איאיידו היפניות, טאקוונדו הקוריאנית וכן קרב מגע הישראלית.

ג'יגורו קאנו, מייסד הג'ודו הגה את השימוש בחגורות שחורות כדי להבדיל את החניכים שהגיעו לדרגת הדאן לאלו שלא. קבלת חגורה שחורה כוללת קבלת דרגה דאן 1. לאחר מכן בעליה בדרגות הדאן, החגורה נשארת שחורה. בדרגות הדאן הגבוהות בחלק מאמנויות הלחימה ישתנה צבע החגורה. החגורות השחורות הראשונות הוענקו בשנת 1883.^[1] קאנו העניק בתחילה רק חגורות לבנות, חומות ושחורות. במהלך תחילת העשור הראשון של המאה ה-20, החלו להשתמש בחגורות הצבעוניות הסטנדרטית שקיימות עד היום.

דרישות הקבלה לחגורה שחורה משתנות בהתאם לסוג אמנות הלחימה ולמוסד המלמד. הדרישות כוללות עמידה במבחנים פיזיים וטכניים, הפגנת ידע תאורטי, ולפעמיים גם תרומה לקהילה ולמוסד באמצעות הדרכה או עזרה בהפצת אמנות הלחימה. מעבר לאמנויות הלחימה, המושג "חגורה שחורה" נמצא בשימוש גם בתחומים נוספים כמו ניהול איכות, שם הוא מציין רמה גבוהה של מומחיות בתהליכי ניהול.

שיטת החגורות אומצה גם בקוריאה ובסין, ובמהלך המאה ה-20 היא הפכה גלובלית, כאשר כל אזור ותחום אימץ את המערכת לפי המסורות והפילוסופיות שלו. לדוגמה, בטאקוונדו בקוריאה החגורות הצבעוניות מובילות לחגורה השחורה, כאשר כל צבע מייצג שלב אחר בלמידה.^[2]