חסידות סטוטשין

רבי יצחק נולד בדז'יקוב בעשרה בטבת תרכ"ב לרבי משה הורוביץ מרוזבדוב ולאמו בת רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט. היה חתנו של רבי מנחם מנדל אייכנשטיין מזידיטשוב. בשנת תרמ"ד החל לכהן ברבנות סטוטשין, ולאחר פטירת אביו בשנת תרנ"ד החל לכהן גם באדמו"רות. לפני זמן מלחמת העולם הראשונה עבר לטרנוב. בתקופה זו התבודד מספר שנים ועסק בתורה כשהוא לא יוצא מחדרו. היה בעל מנגן גדול ורבים באו לשמוע את תפילתו וזמירותיו בנוסח רוזבדוב. התפרסם בחריפותו ובשנינותו הרבה. בסוף ימיו דיבר רבות על הגאולה ועל ביאת משיח. היה מתנגד חריף לציונות. נפטר בסאנוק בכ"ד באדר א' ת"ש בזמן שרצה לברוח לרוסיה. בנותיו נישאו לרבי ישראל יוסף מריגליץ ולרבי נפתלי משנדישוב.

בנו, רבי יהודה מילא את מקומו. נולד בי"ג בתמוז תרנ"ב. בגיל ד' שנים בא בקשרי שידוכין עם בתו של בן דודו רבי יהושע שפירא מריבטיטש. לאחר שאביו היגר לטרנוב בשנת תר"פ, הוא מילא את מקומו בסטוטשין ומסר שיעורים לבחורים. אביו צווה עליו לקבל קויטלאך ואף שלח אליו אנשים להתברך.

במשך שנים לא היה לרבי יהודה ילדים, וכהוראת נסע לארץ ישראל והתגורר כשנה בטבריה בביתו של הרב יואל אשכנזי ולאחמ"כ עברו להתגורר בירושלים, ואכן נולדה לו בתו היחידה חנה. הוא חזר לגליציה והחל לכהן כאדמו"ר בסטוטשין. לאחר מלחמת העולם השניה היגר לארצות הברית ופתח בבורו פארק בית כנסת לחסידי סטוטשין, ושרידי חסידי סטוטשין התקבצו אליו. הוא היה מנשיאי כולל גליציה. נודע כבעל מנגן ומלחין. נפטר בט' בחשוון תשמ"ב. כתב את סדרת הספרים מנחת יהודא, על התורה ועל המועדים. הייתה לו בת יחידה.

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא ניסוח לא ברור. אין קשר בין משפט אחד לשני.

בחשוון תשמ"ב נפטר רבי יהודה, חתנו הרב עובדיה יוקובסקי (נפטר בתמוז ה'תש"פ) כיהן כרב בית המדרש במשך כשנה. כחלוף שנה מפטירת רבי יהודה, בתחילת שנת תשמ"ג, לאחר הפצרות רבות, מונה נכדו בכורו, רבי אליעזר יהושע יודקובסקי לכהן כאדמו"ר.

רבי אליעזר יהושע מתנהג בצניעות כשהוא אינו נוהג באותן גינוני כבוד הנהוגים בחצרות האדמו"רים. הוא עוסק בקירוב בחורים נושרים ובהשכנת שלום בית. בשנת תשע"ח מונה בנו בכורו הרב יהודא לכהן כרב וראש כולל של הקהילה.

במקביל למינויו של רבי אליעזר יהושע כאדמו"ר, חלק מהחסידים פתחו בית כנסת חדש "תולדות יהודה דחסידי סטיטשין", ומינו תלמידו של האדמו"ר, הרב מרדכי מנשה זילבר^{[דרושה הבהרה]} לכהן כרב בית הכנסת.

בשנת תשע"ה הוסכם בין הרב יודקובסקי להרב זילבר, שקהילתו תכונה "קהל תולדות יהודה דתלמידי סטוטשין" ולא קהל תולדות יהודה דחסידי סטוטשין^[1]. בבתי המדרש סטיטשין ובביהמ"ד תולדות יהודה מתפללים מאות חסידים.

בחגים ובאירועים מיוחדים משתתפים^{[דרושה הבהרה]} אלפי אנשים גם אלו שאינם נמינים על חסידיו, יש לו בתי מדרש בריכוזים חרדיים נוספים^{[דרושה הבהרה]}. רבים שאינם חסידיו מגיעים לשיעוריו^{[דרושה הבהרה]}.

חסידות סטוטשין ממשיכה את דרך חסידויות רופשיץ, הדוגלות בלימוד התורה בהתמדה ובעבודת ה' בצניעות. ניגוני החסידות מיוסדים על נוסח רוזבדוב, שהיה מורכב מתנועות קצרות של "התייפחות" או שמחה. כן נוהגים להתפלל במבטא גליציאני.

רבי יהודא מסטוטשין אמר שמבין בניו של רבי נפתלי מרופשיץ, רבי אליעזר מדז'יקוב קיבל הכי הרבה בהבנת דרך רופשיץ ומנהגיה, ומבין בניו של רבי אליעזר קיבל הכי הרבה בנו רבי משה מרוזבדוב, ומבין בניו של רבי משה קיבל הכי הרבה רבי יצחק מסטוטשין.

• החכמה מאין, בני ברק. תולדותיו ותורותיו של רבי יצחק מסטוטשין. חיבר משמשו הרב יאשע ליפשיץ.
• משמיה דרבי תנחום, ברוקלין. תולדותיו של רבי יהודה מסטוטשין. חיבר תלמידו הרב איסר פירסט