טרנזיט (1980)

סרט משנת 1979

טרנזיט (Transit) הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 1980 בבימויו של דניאל וקסמן, עם גדליה בסר ולאורה ריבלין בתפקידים הראשיים.

טרנזיט
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוידניאל וקסמן
הופק בידייעקב גולדווסר
תסריטדני הורוביץ, דניאל וקסמן
עריכהאשר טללים, לוי זיני
שחקנים ראשייםגדליה בסר
לאורה ריבלין
מוזיקהשלמה גרוניך
צילוםאילן רוזנברג
מדינהישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה1980
משך הקרנה87 דקות
שפת הסרטעברית, גרמנית
סוגהסרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב3,500,000 ל"י
הכנסות5600 צופים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זה סרטו הארוך הראשון של דניאל וקסמן שהשתתף גם בכתיבת התסריט עם דני הורוביץ והסרט הראשון שהופק בתמיכת קרן הקולנוע הישראלי.

העלילה היא על יהודי שנמלט מגרמניה הנאצית ולאחר מעבר באיטליה ובשנחאי הוא הגיע למדינת ישראל אבל אינו מתאקלם בה ורואה את המדינה גם כן כמקום מעבר (טרנזיט) למולדת ממנה גורש - גרמניה.

העלילה מתרחשת בתל אביב לאחר מלחמת ששת הימים.

הסרט הוקרן בפסטיבל ברלין, פסטיבל טורונטו, פסטיבל קייפטאון, דרום אפריקה, פסטיבל Filmex לוס אנג'לס, ארצות הברית ופסטיבל סידני, אוסטרליה (1980).

הסרט הופק בסכום של כ-3 מיליון לירות, מהן חלק נכבד בעידוד ממשלתי. הסרט נמכר לרשת הטלוויזיה הגרמנית א.ר.ד תמורת 80 מארקים.[1]

תקציר העלילה

עריכה

הסרט מסופר בחלקו על ידי קריינות של בנו של הדמות הראשית, המדבר על אביו בדיעבד, לאחר שעזב.

אריך נוסבאום (גדליה בסר) הוא יהודי בודד שנמצא כל חייו בתחנות מעבר (טרנזיט). הוא גורש מגרמניה, שם עבד במוזיאון בברלין, הגיע דרך איטליה לשנחאי ומשם למדינת ישראל. הוא נישא ליעל (לאורה ריבלין), ילידת הארץ שצעירה ממנו בשנים רבות, ונולד להם בן, מיכאל (יאיר אלעזר).[2] הנישואים לא החזיקו מעמד והם התגרשו ומיכאל עבר לגור עם אמו.

אריך מתפרנס בקושי מחנות לחפצים עתיקים ומתכנן כל הזמן לחזור לברלין שם הציעו לו עבודה במוזיאון שפיטר אותו. הוא לא מסתגל לאווירה ולתרבות בישראל ומתכנן לקחת אתו את מיכאל ואת גרושתו. ידידו מברלין, וילי (גדעון זינגר), שגם הוא היה פליט כמוהו, מנסה לשכנעו להישאר בארץ, אך ללא הצלחה.

אריך אמנם מדבר עברית, אך שתי אחיותיו לילה (רות גלר) וגרטי (לונה בדיאן), מדברות רק גרמנית.

אריך גר בדירה בדמי מפתח. בעלת הבית ורה (פאני לוביץ') עוברת לבית אבות בפרדס חנה ובנה עמנואל (אהרון מסקין) רוצה להרוס את הבית. אריך הוא הדייר האחרון שנשאר. הוא מסרב להיתפנות, למרות לחץ ואיומים של עמנואל, שמוכן לשלם לו יותר מהערכת השמאי, מר הופה (אלכס מונטה).

אריך עוזב את הדירה ושוכר חדר במלון זול שמנוהל על ידי פלורה (ג'טה לוקה). הוא מתוודע שם לכמה טיפוסים בשולי החברה כמו דיסקין (יצחק פיצ'ו בן צור) ונסים (מוטי שירין). דיסקין מסובך בהלוואות בשוק האפור וחייב כסף לעבריין (מוחמד בכרי) ששולח את אנשיו להכות אותו.

הוא קונה כרטיס טיסה לברלין, אך מהסס לטוס לשם וכנראה יישאר בישראל - זר, בודד וחסר שורשים כל חייו.

ביקורות

עריכה

גידי אורשר כתב על הסרט:

כוונות טובות אינן תמיד ערובה להצלחתו ואיכותו של המוצר המוגמר, ונראה שעל־אף הכישרון שהושקע בסרט והמאמצים הרבים בהפקתו, הסרט מחטיא מעט את מטרתו, וחבל

מעריב,[3]

צוות השחקנים

עריכה
שם השחקן/יתשם הדמותהערות
גדליה בסראריך נוסבאום
לאורה ריבליןיעלגרושתו של אריך
יאיר אלעזרמיכאלבנם של אריך ויעל
גדעון זינגרויליחבר של אריך
רות גלרלילהאחותו של אריך
לונה בדיאןגרטיאחותו של אריך
פאני לוביץ'ורה רוחוץ'בעלת בית
אמנון מסקיןעמנואלבנה של ורה
יצחק (פיצ'ו) בן צורדיסקין
ג'טה לוקהפלורהמנהלת מלון
אלכס מונטהמר הופהשמאי
מוחמד בכרימלווה בשוק האפור
מוטי שיריןנסיםעבריין
צדוק צארוםצדוקברמן
קרוליין לנגפורדתיירת
טליה שפירארקדנית בבאר

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מריוס טימן, טרנזיט - לפסטייבל הסרטים בברלין, דבר, 30 בינואר 1980
  2. ^ בנו של דוד אלעזר
  3. ^ גידי אורשר, טרנזיט, מעריב, 21 בספטמבר 1980