יוחנן ביין

יוחנן (לפנים הנס^[1]) ביין נולד בגרמניה, בנם של ההיסטוריון אלכסנדר ביין ובטי ביין. עלה עם הוריו וחמישה אחיו לארץ ישראל ב-16 באוקטובר 1933^[1]. למד בגימנסיה העברית רחביה ושירת במשטרת היישובים העבריים. במלחמת העצמאות היה לוחם בחטיבת גולני. לאחר שחרורו סיים תואר ראשון בכלכלה וביחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. עבד במשרד החוץ, שירת במגוון נציגויות של ישראל ברחבי העולם, בין השאר בטנזניה, זנזיבר, מערב גרמניה ופינלנד. כיהן כשגריר ישראל ברפובליקה הדומיניקנית, כשגריר ישראל בג'מייקה ומנהל המחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי. היה סגן ראש המשלחת הישראלית לאומות המאוחדות ובשנים 1988 עד 1990 כיהן כשגריר ישראל באו"ם. כמו כן כיהן כסמנכ"ל משרד החוץ לנושא ארגונים בינלאומיים.

לאחר פרישתו ממשרד החוץ כיהן כסגן יו"ר יד ושם במשך חמש שנים ולאחר מכן כדירקטור בחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה. הוא היה חבר במפלגת מרצ והוצב ברשימתה בבחירות לכנסת השש עשרה, בבחירות לכנסת השבע עשרה ובבחירות לכנסת השמונה עשרה.

היה נשוי למאירה ביין, שהייתה שדרנית רדיו וכתבה תסכיתים לרדיו ותסריטים לטלוויזיה. בתם היא המורה למשחק והשחקנית ליאת ביין.

נפטר ב-5 בדצמבר 2016.

• יוחנן ביין (אורכב 20.12.2014 בארכיון Wayback Machine) באתר מרצ
• הביוגרפיה של ביין, באתר prabook