מרדכי רכטמן

מרדכי רכטמן נולד בשנת 1926 בעיר וופרטל שבגרמניה. בשנת 1933, בעקבות עליית הנאצים לשלטון, עזבה משפחתו את גרמניה וב-1934 עלתה לארץ ישראל והשתקעה בתל אביב.

היה תלמידם של לאון שולץ (נגן בסון מהתזמורת הארצישראלית, כיום התזמורת הפילהרמונית הישראלית) ושל סול שונבאך (נגן בסון ראשון בפילהרמונית של פילדלפיה).

בשנת 1941 החל לנגן בבסון בתזמורת האופרה הארצישראלית בגיל 15, ותוך זמן קצר התמנה לתפקיד נגן הבסון הראשי של התזמורת. בין השנים 1946–1991 ניגן כנגן הבסון הראשי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. בשנים אלה ניצח על תזמורות רבות ובהן התזמורת הפלהרמונית הישראלית. ב-1963 ייסד את חמישיית כלי הנשיפה הישראלית, וב-1976 ייסד את "אנסמבל נשפני הפלהרמונית".

בין השנים 1985–1991 כיהן כמנהל המוזיקלי והמנצח של "אנסמבל נשפני התזמורת הקאמרית הישראלית". ניצח על תזמורות בקונסרבטוריון למוזיקה של ניו אינגלנד בבוסטון, בקונסרבטריון למוזיקה של ז'נבה ובבית הספר ג'וליארד בניו יורק, וכן באקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון.

בשנים 1969–2002 כיהן כפרופסור בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה שבאוניברסיטת תל אביב. בשנים 1977–1978 לימד כפרופסור אורח בבית הספר למוזיקה של אוניברסיטת אינדיאנה.

בשנת 2004 זכה רכטמן בפרס חבר הנאמנים במסגרת פרסי משרד החינוך על תרומתו המיוחדת לחיי המוזיקה בישראל.

רכטמן עיבד למעלה מ-150 עיבודים ליצירות רבות מבין יצירות העוגב של באך, ויצירות של מוצרט, היידן, בטהובן ורבים אחרים לכלי נשיפה וכלי מיתר בהרכבים שונים. מכלי סולו ועד תשעה כלי מיתר.

רכטמן ניצח על מרבית התזמורות בארץ, ביניהן: התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית ירושלים, התזמורת הקאמרית הישראלית, הקאמרטה הישראלית ירושלים, הסינפונייטה הישראלית באר שבע, תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית, התזמורת הסימפונית של בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה ועל עוד הרכבים שונים נוספים.

מרדכי רכטמן היה בעל תואר אמן בינלאומי בשחמט בהתכתבות. בין הישגיו: תיקו 4:4 עם שמואל רשבסקי. במשך שנים רבות שיחק בליגה ב' לשחמט, בקבוצת אס"א ת"א. את משחקו האחרון שיחק בשבת 20.5.2023, שבוע לפני מותו^[1].

ב-8 באפריל 2016 נערך בהיכל התרבות ראשון לציון קונצרט מחווה לכבוד יום הולדתו ה-90 של מרדכי רכטמן. בין הנוכחים בקהל היו ראש העירייה דב צור והמנצח זובין מהטה (שגם בירך אותו). חלק מנגני התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון ביצעו במהלך הקונצרט יצירות מאת באך ובטהובן בעיבודיו של רכטמן.

רכטמן היה אב לבת ובן. בנו הוא הפסנתרן והמלחין אילן רכטמן.

רכטמן נפטר ב-27 במאי 2023 בתל אביב^[2].

מדיה וקבצים בנושא מרדכי רכטמן בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של מרדכי רכטמן (מאורכב)
• מרדכי רכטמן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• מרדכי רכטמן, באתר Discogs (באנגלית)
• מרדכי רכטמן, דף שער בספרייה הלאומית
• מרדכי רכטמן, באתר "הבמה"
• דודי פטימר, הכל אודות מרדכי רכטמן, באתר "דודיפדיה"
• הסימפונית ראשון לציון מצדיעה לרכטמן, באתר "הבמה"
• מנשה רבינא, מרדכי רכטמן, דבר, 25 בנובמבר 1955, המשך
• קונצרט גאלה, מחווה למרדכי רכטמן, סרטון, באתר יוטיוב
• הסימפוניה הרביעית של בטהובן בסי במול מז'ור (אופוס 60 ובעיבודו של מרדכי רכטמן), סרטון, באתר יוטיוב
• הרביעייה הישראלית החדשה, רכטמן מנגן בבסון - שביעיה של בטהובן, סרטון באתר יוטיוב
• רביעייה לבסון בעיבודו של רכטמן, סרטון באתר יוטיוב
• חמישית כלי נשיפה בטהובן, בעיבודו של רכטמן, סרטון באתר יוטיוב
• קונצ'רטו לכינור, של מנדלסון (עיבוד מאת מרדכי רכטמן), סרטון באתר יוטיוב
• קונצ'רטו לכינור מספר 1 של ברוך (עיבוד מאת מרדכי רכטמן), סרטון באתר יוטיוב
• אמיר מנדל, שיחה לרגל קונצרט לציון יום הולדתו ה–95 של רכטמן, באתר הארץ, 12 במאי 2021