עוצבת בני חיל
עוצבת בני חיל או חטיבה 454 הייתה חטיבה ששימשה כבית ספר לשריונאים בבה"ד 5 ובמחנה עמנואל.
 | |
| סמל היחידה, המשמש גם כתג היחידה שלה. | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | בני חיל |
| מדינה |  ישראל |
| שיוך |  צה"ל: חיל השריון |
| סוג | חטיבת שריון |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1948–הווה (כ־76 שנים) |
| מלחמות | מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה, האינתיפאדה הראשונה, האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה |
| פיקוד | |
| מפקדים | ראו בהמשך |
בשנת 2009 מוזגה החטיבה לתוך חטיבה 460 (מחנה שיזפון).
היסטוריה
עריכהבתחילת 1948 הוקם בנתניה בית הספר לשריון שקיבל את השם בסיס ההדרכה 11. באפריל 1948 עבר בית הספר לתל ליטוינסקי, אבל פעילותו הופסקה בזמן מלחמת העצמאות ומרבית הטנקים שימשו להקמת חטיבה 8, החטיבה המשוריינת הראשונה של צה"ל. בספטמבר 1949 הוקם במחנה צריפין "מרכז אימונים ותגבורות לחיל השריון", שלימים הפך לבה"ד 5 ובית הספר לשריון, וב-1954 עבר בית הספר לבסיס ג’וליס (מחנה עמנואל). לאחר מלחמת סיני הורחב בית הספר וקיבל מעמד של חטיבה, שנקראה עוצבת בני חיל (חטיבה 454). בשנת 1985, בעקבות מחסור בשטחי אש, עברה חטיבת בית הספר לשריון (ביסל"ש) אל מחנה מגן סיירים הנמצא בבקעת סיירים שמצפון לאילת, שם פעלה כ-25 שנה. אל ביה"ס לשריון בסיירים הגיעו לוחמי השריון מהטירונות שהתקיימה במחנה צוקי־עובדה הסמוך (עד 1995, אז הועבר מחנה צוקי־עובדה אל חיל ההנדסה לשימוש כבית הספר להנדסה צבאית), ובו התקיימה ההכשרה הבסיסית במקצועות צוות הטנק (תותחן, טען-קשר ונהג), וכן התקיים קורס מדריכות שריון (קמ"ד). בשנת 2009 - כחלק ממגמת צמצום בסיסים וסד"כ - אוחדה חטיבת ביסל"ש לתוך חטיבה 460 וההכשרות שהתבצעו בה הועברו אל מחנה שיזפון.
מפקדי החטיבה
עריכה| שם | תקופת כהונה | הערות |
| רס"ן ג'ו ויינר | 1948 | [1] |
| רס"ן אפרים פורת | 1949 - 1950 | [2] |
| סא"ל פרדיננד רוהטין | 1950 - 1951 | [דרוש מקור] |
| סא"ל עמוס בנין | 1950 - 1953 | [3] |
| סא"ל ברוך בר-לב | 1953 | [4] |
| סא"ל ישראל כרמי | 1953 -1954 | לימים קצין משטרה צבאית ראשי,[5] |
| סא"ל זיו צפרירי | 1954 | [6] |
| סא"ל אהרון נחשון | 1954 - 1956 | מפקד בית הספר במלחמת סיני,[1] |
| אל"ם עמוס בנין | 1956 - 1958 | |
| אל"ם אריה שחר (שוורצמן) | 1958 - 1960 | |
| אל"ם הרצל שפיר | 1960 - 1963 | לימים אלוף פיקוד הדרום ומפכ"ל משטרת ישראל |
| אל"ם אברהם אדן (ברן) | 1963 - 1964 | לימים אלוף פיקוד הדרום |
| אל"ם אורי רום | 1964 - 1968 | מנוי חרום מפקד חטיבה 37 במלחמת ששת הימים,[1] |
| אל"ם מרדכי צפורי | 1968 - 1971 | |
| אל"ם יעקב אבן | 1971 - 1972 | לימים מפקד המכללה לביטחון לאומי |
| אל"ם גבריאל עמיר | 1972 - 1973 | מפקד בית הספר בפרוץ במלחמת יום הכיפורים,[1] בתקופתו פוצל בית הספר לשתי חטיבות |
| תא"ל יהודה גביש | 1973 | מינוי חירום בתקופת מלחמת יום הכיפורים |
| סא"ל שלמה ארבלי | 1973 - 1974 | |
| אל"ם יעקב הדר (פפר) | 1974 - 1975 | |
| אל"ם גדעון אבידור | 1976 - 1977 | |
| אל"ם עוזי לבצור (לנצנר) | 1977 - 1978 | |
| אל"ם עמנואל סקל | 1978 | |
| אל"ם אברהם אלמוג | 1979 - 1981 | |
| אל"ם חגי רגב | 1981 - 1982 | מפקד בית הספר במבצע שלום הגליל,[1] לימים מזכיר צבאי לשר הביטחון |
| אל"ם דוד שובל | 1982 - 1983 | |
| אל"ם מנשה ענבר | 1983 - 1985 | |
| אל"ם בני טרן | 1985 - 1986 | |
| אל"ם מאיר זמיר | 1986 - 1987 | לימים מפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה |
| אל"ם שמואל בן שחר | 1987 - 1988 | |
| אל"ם אריה בן קיש | 1988 - | |
| אל"ם גידי לבנון | 1989-1992 | ביסס את מערך המדריכות וקליטת מרכבה סימן 3 |
| אל"ם חנן ברנשטיין | 1992-1994 | |
| אל"ם ציון ספיר | ||
| אל"ם דידי בן יואש | 1999-1997 | לימים קצין שריון ראשי בחירום |
| אל"ם עופר אופיר | ||
| אל"ם אבי אשכנזי | 2001 - 2002 | |
| אל"ם רוני בני | לימים קצין משטרה צבאית ראשי |
קישורים חיצוניים
עריכה- עוצבת בני חיל באתר יד לשריון
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 חטיבה 454-857-844 בני חיל, באתר יד לשריון
- ^ אפרים פורת (לשעבר פירט) התמנה ביוני 1949, עמיעד ברזנר, "סוסים אבירים: התפתחות ותמורות בשריון הישראלי מתום מלחמת העצמאות ועד מלחמת סיני", הוצאת מערכות, 1999, עמ' 197
- ^ עמוס בנין מונה לתפקיד בינואר 1950, עמיעד ברזנר, "סוסים אבירים: התפתחות ותמורות בשריון הישראלי מתום מלחמת העצמאות ועד מלחמת סיני", הוצאת מערכות, 1999, עמ' 60
- ^ ברוך בר-לב התמנה לתפקיד בתחילת 1953, עמיעד ברזנר, "סוסים אבירים: התפתחות ותמורות בשריון הישראלי מתום מלחמת העצמאות ועד מלחמת סיני", הוצאת מערכות, 1999, עמ' 123
- ^ ישראל כרמי, באתר הפלמ"ח
- ^ צפרירי מונה בפברואר 1954 ובתקופתו הועבר בית הספר מרמלה אל מחנה עמנואל ומ-1 ביולי 1954 נקרא הבסיס "בית ספר לשריון". עמיעד ברזנר, "סוסים אבירים: התפתחות ותמורות בשריון הישראלי מתום מלחמת העצמאות ועד מלחמת סיני", הוצאת מערכות, 1999, עמ' 58