קצין חי"ר וצנחנים ראשי

ראשיתו של תפקיד קצין החי"ר והצנחנים הראשי בתפקיד "קצין הצנחנים הראשי" שהוכרז באוקטובר 1965. לתפקיד מונה אהרן דוידי ובמסגרת תפקידו היה אחראי להכוונת אימוני הצנחנים ביחידותיהם ובבית הספר לצניחה^[1]. ב-1 בינואר 1969 הורחבה אחריות התפקיד לאימוני כל חיילי חיל הרגלים, כאחד מלקחי מלחמת ששת הימים, ושם התפקיד שונה ל"קצין חיל רגלים וצנחנים ראשי"^[2]. באותו זמן, זמן קצר לאחר הנהגת דרגת תת-אלוף בצה"ל, היה קצין החי"ר והצנחנים הראשי מפקד החיל היחיד שהוענקה לו דרגת תת-אלוף^[3].

במהלך מלחמת יום הכיפורים הועמד קצין החי"ר והצנחנים הראשי תא"ל עמנואל שקד בראש כוח למבצעים מיוחדים אשר כונה "כוח סלע"^[4].לאחר המלחמה, במסגרת ההרחבה של צה"ל, הוקמה עוצבת האש שבראשה עמד הקחצ"ר, ועל כן היא כונתה גם אוגדת הקחצ"ר^[5].

בשנת 1979, בתכנונים להקמת מפקדת חילות השדה, תוכנן לבטל את תפקידי מפקדי החילות ובהם קצין החי"ר והצנחנים הראשי^[6], אולם הדבר לא יצא אל הפועל.

אחרי מלחמת יום הכיפורים, לאור הודעתו של אריאל שרון שהוא מוכן לשוב לצה"ל לכל תפקיד פיקודי, הציע הרמטכ"ל, מוטה גור, לשרון להיות קצין הצנחנים הראשי. בהצעה נאמר שהתפקיד אינו תפקיד מנהלי אלא "תפקיד שיש בו כר נרחב לפיתוח בתכנון מבצעים ובאימון כוחות והנחלת תורות לחימה". שרון דחה את ההצעה^[7]. לעומת זאת, כאשר ועדת כהן קבעה שעמוס ירון מנוע מלכהן בתפקיד פיקודי, הוא המשיך לכהן כקחצ"ר, תפקיד שנחשב לתפקיד מטה^[8].

קצין הצנחנים הראשי היה אחראי גם למבצעים מיוחדים ובהם פעילות סיירת מטכ"ל, שייטת 13 ולעיתים גם יחידות נבחרות מהצנחנים בשנות ה-70, עת ביצעו פשיטות בעזרת מסוקים^[5]. במסגרת זאת פיקד רפאל איתן על מבצע תשורה, עמנואל שקד פיקד על מבצע אביב נעורים ודן שומרון פיקד על מבצע אנטבה^[9].

כיום התפקיד מהווה סמכות על חיל הרגלים בהקשרי בניין הכוח, ומקביל לקציני חיל ראשיים כגון קצין שריון ראשי וקצין הנדסה ראשי.

תחת פיקוד הקחצ"ר נמצא גם מערך הכושר הקרבי.