M38
M38 (מ-Messier 38, או NGC 1912) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים עגלון הנמצא במרחק של כ-4,200 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-70 כוכבים.
 | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | עגלון |
| שמות נוספים | NGC 1912 |
| מגלה | ג'ובאני בטיסטה אודיירנה  |
| תאריך גילוי | לפני 1654 |
| סוג | צביר פתוח |
| בהירות נראית | 7.4+ |
| סיווג מורפולוגי | II,2,r |
| עלייה ישרה | 05ʰ 28ᵐ 42ˢ |
| נטייה | 18″ 51′ 35°+ |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 3.15- |
| מרחק | 4,200 שנות אור 1,287.71 פארסק |
| קוטר | 25 שנות אור |
| מספר כוכבים | 70 |
  | |
היסטוריה
עריכההצביר מופיע ברשימותיו של האסטרונום האיטלקי ג'ובאני בטיסטה אודיירנה משנת 1654, אך לא ידוע מתי צפה בו. בשנת 1749 הוא נצפה על ידי האסטרונום הצרפתי גיום לה ז'נטיל שלא ידע על גילויו המוקדם יותר וב-2 בספטמבר 1764 הוא נצפה על ידי שארל מסיה, שתיאר אותו בקטלוג מסיה כצביר של כוכבים קטנים וציין גם שלא נצפתה בצביר ערפילית.
לצביר דרגת בהירות נראית 7.4 וקשה לצפות בו באמצעות משקפת. מיקומו הוא כ-1.75 מעלות מדרום-דרום-מזרח לכוכב σ בעגלון. כוכב הצביר הבהיר ביותר הוא ענק צהוב מדרגת בהירות 8.0, שניתן לראות בקלות באמצעות משקפת, אך רק באמצעות טלסקופ חובבים ניתן להבחין שמדובר בצביר. במרחק של כ-2.3 מעלות מדרום מזרח ל-M38 נמצא הצביר M36.
מאפייני הצביר
עריכהקוטרו של M38 הוא כ-25 שנות אור ומרחקו ממערכת השמש הוא כ-4,200 שנות אור כך שגודלו הזוויתי הוא כ-21 דקות קשת, כשני שלישים מקוטרו של הירח המלא. הצביר מכיל כ-70 כוכבים בדרגות התפתחות שונות, כך שגילו של הצביר מוערך בכ-200 מיליוני שנים והוא כולל גם ענקים. כוכביו הבהירים של הצביר יוצרים מעין צורת ח'.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- M38 בקטלוג מסיה באתר SEDS.
- M38, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים