אדם (זמר)

אדם נולד וגדל בשם "אדם חיים כהן" בעיר עכו שבצפון ישראל. "אדם" היה שמו של אבי אמו, ואילו "חיים" היה שמו של אבי אביו.^[4] בילדותו ראה את קרובת משפחתו רוקדת בלט, ופיתח עניין בדבר. בגיל 14 נוספה גם אהבתו לתיאטרון. הוא למד בבית הספר "התומר" במרכז העיר. בהמשך עבר לתיכון "דרסקי", הממוקם ברחוב "אבות ובנים" במערבה של עכו.^[5] אין בידיו תעודת בגרות מלאה.^[6] לאחר שירותו הצבאי עבר להתגורר בחיפה.

כמה שנים אחר כך החל ללמוד ריקוד ומשחק בבית צבי, ועבר לתל אביב-יפו. תקופת לימודיו האקדמאיים נמשכה כשנה וחצי עד שהחליט לפרוש.^[4] מעברו לתל אביב התרחש במקביל לפריחה של ז'אנר הפופ בתעשיית המוזיקה בישראל, בעיקר בזכות השפעת הפופולריות של להקות כגון הסמית'ס, טוקינג הדס וקייט בוש, אשר היוו השראה ללהקות וזמרים וזמרות רבים בארץ. בריאיון משנת 1987 סיפר אדם על מעברו לתל אביב: ”בחיפה כולם מרוכזים בתוך עצמם ופחות במה שקורה סביבתם. בתל אביב נגנבים יותר על שירים, להקות ואופנות חדשות. בהתחלה דווקא לא אהבתי את תל אביב. בכל שעה פנויה נסעתי הביתה, לחיפה. לא מצאתי את העצמי גם בגלל שהייתי לבד (...). כל ערב ביליתי ב"פינגווין", זה היה כמו סטוץ אחד גדול. היום אני כבר לא יכול לגור בחיפה. היא נראית לי משעממת”.^[4]

הוא התאקלם במהרה ברוח התל אביבית, והחל לעבוד כתקליטן במועדונים, דוגמת "הפינגווין", "דן", "מועדון התיאטרון" ו"דיווין", שבאותה העת היה מקום המפגש של בני המגדר השלישי.^[4] בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 הקים אדם עם רפי פרסקי להקת רוק משותפת בשם "כתם". הצמד הופיע במועדונים רבים באזור המרכז, דוגמת "הפינגווין", ואף הקליטו כמה קטעי דמו לשירים שכתבו והלחינו במכללת סאונד יואב גרא. היצירות שכתבו יחד לא התאימו למה שחיפשו חברות התקליטים באותה תקופה, ומשלא הצליחו להשיג עניין בחומרים המשותפים, הצמד התפרק.^[7] בד בבד נהג להשתתף בהפקות של הקאלט מופע הקולנוע של רוקי במועדוני מרכז הארץ.^[8][9] אדם העריץ את הסרט, וצפה בו כ-250 פעמים. בהפקות שהעלה עם חבריו גילם את דמותו של ד"ר פרנק נ' פורטר, מדען בעל קול בריטון, שהפך לסמל מין ברחבי העולם. המראה של הדמות אופיין בשפתיים עם אודם אדום ובוהק, איפור עיניים שחור ואפל, ביריות שחורות ונעלי עקב. הם העלו את המופע במשך כמה חודשים, עד שרבו ביניהם והחליטו שלא לחדש את ההפקה.^[4]

בשנת 1985 השתתף בקדם-אירוויזיון השנתי כרקדנו של יזהר כהן בשיר "עולה עולה". כהן דורג במקום הראשון, ונבחר לייצג את ישראל באירוויזיון 1985, שנערך בגטבורג שבשוודיה.^[10] הוא הגיע למקום החמישי בערב הגמר.^[11] בשל שביתה בנמל התעופה המקומי, נאלצה המשלחת הישראלית לנסוע לדנמרק באוטובוס, ולטוס ארצה דרך נמל התעופה קופנהגן קסטרופ. לימים תיאר אדם את הנסיעה כ"סיוט בלהות". הוא ישב באחד הספסלים האחוריים, וניסה להפיג את ההרגשה הרעה דרך שירה. לטענתו, באוטובוס השתררה דממה, וכולם האזינו לקולו. אילנה אביטל, שנלוותה למשלחת לצד שלמה צח, בעלה, שהיה אמרגנו ומנהלו האישי של נציג ישראל לתחרות, הסיתה את תשומת לבו של צח לנער. ”תראה איזה כוכב יש לנו פה, תראה איזה כוכב” – אמרה לבעלה. צח, שהיה ממובילי המפיקים המוזיקליים בישראל באותה תקופה, לקח תחת חסותו את אדם והחל את קריירת המוזיקה שלו באופן מקצועי.^[6]

בשנת 1986 ניסה אדם את מזלו בצרפת, בליוויו הצמוד של צח. הוא אימץ את שם הבמה "כריס לייף" ("Cris Life"), והקליט שלושה שירים באנגלית: "Gypsy Lady",‏^[12] "Living Alone"^[13] ו-"No More Light"‏.^[14] הראשון מביניהם יצא תחת פורמט תקליט 7 אינץ' בדנמרק תחת חברת התקליטים מגה רקורדס.^[15] הוא פורסם בפורמט זהה גם בהולנד ובגרמניה דרך אפיק רקורדס וקולומביה רקורדס בהתאמה.^[16][17] הבי-סייד של כל התקליטים היה "Living Alone". אדם החל להתראיין בתוכניות רדיו וטלוויזיה רבות ברחבי צרפת, גרמניה, הולנד ודנמרק. בווידאו קליפ ל-"Gypsy Lady" חיקה את הזמר דייוויד בואי, והסינגל נמכר בכמאה אלף עותקים ברחבי אירופה. על-אף הניסיון לבסס את מעמדו של אדם מעבר לים וההצלחה הנאה לה זכו הסינגלים, הוא לא נכנס לאף מצעד פזמונים ארצי. השיר "No More Light" הפך בגרסתו העברית ל"אין מוצא", שנכלל ב"סוד". בקליפ שלו היה אדם מעוטר בזיפים, לבוש בחולצת ג'ינס שמוטה על כתפיו וגופייה לבנה קרועה בחזה.^[4]

לאחר תשעה חודשים החליט אדם לשוב ארצה. הוא וצח החליטו לנסות וליצור אלבום בכורה ישראלי בעברית. את מקומה של תחושת ה"אופוריה" שהרגישו באירופה, תפסו מפגשי עבודה אינטנסיביים עם מיטב המוזיקאים בישראל.^[4] חזונו של אדם היה לשנות מעט את הזמר המקומי באמצעות הדרמטיות שבו והתנועות הייחודיות שהוא עושה בעת הופעה. הוא התייחס לצביקה פיק כהשראה, אך שאף להשתמש באפקט דרמטי יותר כדי להדגיש את הרגש במוזיקה שיצר.^[4] באותה תקופה הגדירו כלי התקשורת את אדם כ"תשובה הגברית לריטה", שהייתה פופולרית מאוד באותה העת.^[4]

על אלבום הבכורה, "סוד", עבדו צח, אלונה קמחי, יואב גינאי, יזהר אשדות, סם סימפסון, אנתוני ג'יימס, הנרי ברטר ומיטש הילר. קמחי כתבה את כל רצועותיו,^{[18][19][20][21][22][23][24][25]} למעט הסינגל "אין מוצא", שנכתב על ידי גינאי, סימפסון וג'יימס.^[26] אשדות היה המפיק העיקרי של סוד. ברטר והילר הפיקו את "קחי אותי" ו"אין מוצא" בהתאמה.^[22][26] מתוך האלבום יצאו שישה סינגלים: "הכרזת מלחמה", "סוד", "נוסע רחוק", "אין מוצא", "ימים ברקיע" ו"תמונות". כולם זכו להצלחה רבה, ודורגו בין עשרת השירים הפותחים של המצעד השבועי ברשת ג'.^{[27][28][29][30][31][32][33]} האלבום עצמו נמכר בלמעלה מ-45,000 עותקים ברחבי ישראל, וקיבל תואר פלטינה.^[1] על הצלחתו זכה בפרס "זמר השנה" של תחנת הרדיו.^[34]

האלבום אופיין בצלילי פופ-רוק אלקטרוניים, שהושפעו מהמיינסטרים המקובל באירופה. סרטוני הקליפים של הסינגלים, שבמרביתם צולמו איברים חושניים שונים בגופו של אדם, כמו השפתיים, העיניים התכולות ואזור המפשעה, הביאו לאדם קהל מעריצים רחב, שכלל בעיקר נערות מתבגרות. כתוצאה מחלק מסצנות הסרטונים, שנתפסו ככוללות רמזים מיניים, הגדירו את הזמר החדש בקשת תארים, החל מ"יפה תואר" וכלה ב"גבר מצ'ואיסטי הטרוסקסואלי". ”אין שליטה על מוחות של אנשים. אני לא הומו. לא מטריד ולא מפחיד אותי מה אנשים חושבים” סיפר לעיתון "מעריב".^[4]

לאחר ההצלחה של האלבום "סוד" זכה בהמשך שנת 1987 בתחרות הפסטיגל עם השיר "לא לוקח בקלות".^[35]

בשנת 1988 יצאו מספר אלבומי אולפן, דוגמת ימי התום של ריטה, באה מאהבה של יהודית רביץ, חום יולי אוגוסט של שלמה ארצי ואפר ואבק של יהודה פוליקר, שהפכו לימים לנכסי צאן ברזל במוזיקה הישראלית.^[36] צח ואדם חפצו לשמור על הצלחתם המשותפת, ופנו למוזיקאים נוספים על מנת ליצור אלבום חדש. לטובת המשימה התגייסו רחל שפירא, קורין אלאל, קמחי, אשדות, רון רוזנפלד, פיטר קינגסברי, ברוך פרידלנד, אהוד מנור, גינאי, מילר, נאוה ברוכין, שמעון ספיר, נתן כהן, דומיניק דיין ודובי קיזלשטיין.^[37] לאחר שהוקלט באולפני ד' וב' במהלך פברואר עד מאי 1988 יצא האלבום בחודש יולי,^[38] לצד חמישה סינגלים מסחריים: "היא רוקדת לבדה", "מצטער", "שקיעה אחת" (דואט עם תימנה בראואר), "מכור לאהבה" ו"מרחוק לרחוק". בניגוד ל"סוד", שבו הוצג אדם כדמות גברית חסרת רגשות,^[4] האלבום "מרחוק לרחוק" כלל טקסטים אינטימיים יותר על אהבה, סליחה, בדידות ונוסטלגיה.^[39][40][41]

על-אף השינוי באופי השירים, "מרחוק לרחוק" שחזר את הצלחתו של "סוד" כמצופה. הוא נמכר בכ-40,000 עותקים ברחבי ישראל, וזכה לקבל מהפדרציה הבין-לאומית לתעשייה הפונוגרפית תואר פלטינה.^[42] כל חמשת הסינגלים דורגו בין עשרת השירים הפותחים במצעד הפזמונים השבועי של רשת ג'.^{[43][44][45][46][47][48][49]} כל הסינגלים למעט מ"רחוק לרחוק", דורגו במצעד השנתי של רשת ג' לשנת ה'תשמ"ח.^[50] "מצטער" זכה בקטגוריית "שיר השנה" של תחנת הרדיו, ואילו אדם קטף את תואר "זמר השנה" בפעם השנייה ברציפות.^[51] בדצמבר השתתף בפעם השנייה ברציפות בפסטיגל, וזכה במקום הראשון עם השיר "אל תשכח" (מילים: אהוד מנור; לחן ועיבוד: הנרי ברטר).^[52]

בשלהי 1988 נפער קרע ביחסים בין צח לאדם. השניים החליטו להפסיק את השותפות ביניהם, ואדם פנה למתי כספי, שיפיק עבורו את אלבומו הבא.^[53] צוות יצירת אלבומו השלישי של אדם, "חופשי", נותר כמעט אותו הדבר. אליו הצטרפו יענקל'ה רוטבליט, מאיר גולדברג, אסתר שמיר, אלון אולארצ'יק, הראלה בר וראובן גבירץ.^[54] הוא יצא לאור בנובמבר 1989, וכלל עשר רצועות, מתוכן חמש יצאו כסינגלים: "יש אהבה",^[55] "תפקיד חיי",^[56] "על במה",^[57] "עיר כסף",^[58] ו"איש עוד לא הכיר אותי".^[59] "חופשי" לא הצליח כמו שני קודמיו; רק שני סינגלים התברגו לעשרת השירים הפותחים של מצעד הפזמונים השבועי של רשת ג'.^[60][61][62] בהתאם למסורת של אדם, נכללה גרסת כיסוי אחת באלבום לשיר עברי מוכר, "בלדה בין כוכבים", שבוצע במקור על ידי מרדכי (פופיק) ארנון.^[63] לטענת כספי, באותה תקופה, קהלי היעד של אדם לא הבינו את כוונתו האמיתית בשיריו ואת תוכנם. על שיתוף הפעולה ביניהם סיפר כספי כי הוא למד מאדם המון. לדבריו, היו לו שאיפות ומטרות מיוחדות באלבום הזה. הוא רצה להביא גוון אחר שלו שמאזיניו טרם שמעו. ”העבודה ביחד הייתה מרתקת. אדם הוא איש קשה ולא ממקום רודה, הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה לעשות” – אמר כספי.^[64] על-אף שהאלבום לא הצליח להתייצב במיינסטרים הישראלי, היה אדם מרוצה מכך שלראשונה יצר מוזיקה שלא נועדה למלא את רצונם של אחרים, אלא את רצונו האישי.^[65] בדצמבר אותה שנה השתתף וזכה בפעם השלישית ברציפות בפסטיגל בשיר "כמו גיבור מצויר" (מילים: אהוד מנור; לחן ועיבוד: הנרי ברטר).^[66] ניצחונו הרביעי והאחרון בפסטיבל נרשם ב-1990 עם השיר "הנשיקה הצרפתית", שנכתב והולחן על ידי שמרית אור ודן שאול.^[67]

בשנת 1991 השתתף בקדם-אירוויזיון השנתי עם השיר "יחד נעמוד" (מילים: אורי סלע; לחן ועיבוד: הנרי ברטר). הוא הגיע למקום השני, והפסיד לאורנה ומשה דץ ושירם המשותף "כאן". באותה שנה פורסם אלבום האוסף הראשון של אדם, "פעמיים ביום". הוא כלל שירים משלושת אלבומי האולפן הראשונים שלו, וכמה שירים חדשים.^[68] השיר היחידי שנכנס למצעד הפזמונים הרשמי של ישראל הוא "פעמיים ביום", שהגיע למקום התשיעי,^[69] ודורג במצעד סוף השנה במקום ה-37.^[70] משנת 1992 החל לשחק בתוכנית "פלאי קלעים" בתפקיד עצמו. לרוב, גילם את הדמויות הראשיות ואת הנבלים בסדרה.^[71] תקופת השידור תמה שלוש שנים אחר כך.^[72]

ב-1 באפריל 1993 התחרה בשנית בקדם-אירוויזיון בשיר "עד" (מילים: אהוד מנור; לחן ועיבוד: קובי אושרת) והגיע למקום השלישי בתחרות, כשמעליו דורגו "ריח וצבע" של דורון מזר ו"שירו" של להקת שירו ושרהל'ה שרון.^[2][3]

בשנת 1994 יצא אלבומו הרביעי, "הימים שאנחנו ביחד". אדם המשיך את קו הכתיבה הבוגר שעיצב לעצמו באלבום "חופשי". מנהליו טענו כי הוצאת האלבום וההחלטה לא להמשיך את טיפוח דמותו כאליל נוער וכסמל מין הן "התאבדות מקצועית".^[65] כל השירים נחלו כישלון, למעט "נגד הגורל" ו"לילות אהבה", שזכו להצלחה מועטה.^[73][74][75] באותה שנה החל לגלם את דמותו של איש הפח במחזמר "הקוסם!".^[76] ב-1999 יצא האוסף השני שלו, "אדם – האוסף", שהופץ על גבי תקליטור כפול דרך חברת התקליטים הד ארצי.^[77] מאוחר יותר באותה שנה פורסם "סוד האחד", אלבום האולפן החמישי של אדם. הוא היה שונה משאר אלבומיו, כיוון שכלל שירים הלקוחים מספר הזוהר ומתורת הקבלה.^[78][79] בד בבד שיחק בהצגת הילדים "בגדי המלך החדשים" לצד חנן גולדבלט.^[80]

בשנת 2000 שיחק בהצגת הילדים "גוליבר" לצידם של שרון צור, גדי יגיל, אורי גבריאל וקרן שמש. בתום תקופת הרצת ההפקה החליט אדם לקחת הפסקה מהקריירה המוזיקלית שלו. בשנת 2004 פרסם את גרסתו ל"סוס מעץ", שבוצע במקור על ידי גלרון, כסינגל שלא מתוך אלבום אולפן. ב-21 באוקטובר אותה שנה הוצגה גרסתו כמועמדת לכניסה למצעד הפזמונים השבועי של רשת ג'.^[81] בשבוע שלאחר מכן דורגה במקום השמיני.^[82] ב-18 בנובמבר עלתה לשיאה במקום הרביעי.^[83] לבסוף, ב-23 בדצמבר יצאה מטבלת הדירוג לאחר שמונה שבועות צעידה רצופה.^[84] בשנת 2006 שימש כמנהל שייט באוניות "הנסיכה" ו"הדרים". ”זו היתה עבודה עם עניין וכיף. בריחה של ארבעה וחצי חודשים למציאות אחרת. התפקיד הוא לדאוג לבידור ולעוד המון דברים. אתה מתאם בין האורחים לבין הקפטן ומנהל המלון, וזו דרגת קצין על האונייה” – סיפר אדם על התפקיד.^[85]

בשנת 2009 החל אדם לעבוד על אלבומו השישי, "רגעים קטנים". במצבת הכותבים נמנו יוני זיכהולץ, חמוטל בן זאב, אורן לב וחיים קינן. לטובת ההפקה חידש אדם את קשריו עם צח. ההקלטה בוצעה על ידי אליעד רמון באולפני גל-קול. את תהליך המאסטרינג עשה סידני טולדנו באולפני מאסטר דיסק. האלבום המלא יצא ב-11 בפברואר 2010 דרך חברת התקליטים פליי רקורדס, והוא כלל עשר רצועות, מתוכן שתיים יצאו כסינגלים: "חורף" ו"סניוריטה". השיר האחרון, "בית", הוקדש לאמו של אדם, חוה.^[86] באותה שנה יצא לאקרנים סרט דוקמנטרי אודותיו, "חיים ואדם". הוא בוים על ידי מירי פרלמן, וצולם במשך חמש שנים. מוטיב הסרט היו שתי הדמויות המרכזיות בחייו, "אדם" ו"חיים כהן".^[87]

במאי 2011 השתתף בתוכנית "היכל התהילה", ששודרה בערוץ 24. בסיומה הגיע למקום החמישי, כשמעליו דורגו אבי טולדנו, רוחמה רז, מייקל הרפז ובני אלבז.^[88][89][90] לאחר כשנתיים הוציא את "הדברים הכי פשוטים" כסינגל שלא מתוך אלבום. הוא דורג במקום השמיני במצעד הפזמונים השבועי של רשת ג', ונחשב להצלחתו הראשונה של אדם מאז אלבומו רביעי.^[91] בשנת 2014 ערך הופעה ב"זאפה הרצליה", שצולמה והופקה לאלבום הופעה בשם "LIVE זאפה – הלהיטים הגדולים". אדם ביצע את מיטב להיטיו, כמו "אין מוצא", "סוד", "שקיעה אחת", "היא רוקדת לבדה" ו"מצטער".^[92] בהופעה ביצע שיר חדש בשם "מחר יהיה שקט", שהגיע למקום החמישי במצעד השבועי של המוביל הארצי.

ב-2017 דיבב את בלתזר בראט, הנבל הראשי, בסרט "גנוב על העולם".^[93] במאי 2018, לאחר שהות ארוכה בבית חולים, פרסם אדם את הסינגל "בסוף כולם רוצים אהבה".^[94] בחנוכה של אותה שנה גילם את איש הפח בהצגה הקוסם מארץ עוץ.^[95][96] ב-11 במרץ 2019 יצא אלבומו השביעי והאחרון, "גאולה". הוא הושק במסיבה חגיגית במרכז ענב לתרבות ב-9 במרץ.^[97] יוסי חרסונסקי שיבח את אדם על הפקת ויצירת "גאולה", ואף העניק לו ארבע וחצי כוכבי זהב מתוך חמישה באתרו.^[98] גם תימורה לסינגר מ"גלובס" אהבה את האלבום, וכינתה אותו כ"אלבום החזרה של אדם לחיים".^[99] בחודשים יוני–יולי באותה השנה, שיחק במחזמר "לזרוס".^[100] בשנת 2020 השתתף בפסטיגל בפעם השישית. ב-2022 הוציא את הסינגלים "הכוס הכחולה" (גרסת כיסוי לשירו של עברי לידר),^[101] "סוס מעץ" (גרסה חדשה עם סי היימן),^[102] "זו דרכו של הסתיו (באפריל או במאי)" (דואט עם יאיר רוזנבלום),^[103] "זה הזמן לניסים"^[104] ו"נתנה תוקף".^[105] בשנה שלאחר מכן ערך הופעה במועדון הגריי,^[106] שב-2024 עלתה לשירותי הסטרימינג כאלבום הופעה בשם "לייב בגריי 2023".^[107] הוא אירח שם את סי היימן, רון רוזנפלד ומייקל הרפז.^[108]

בתחילת הקריירה המוזיקלית שלו מותג אדם כסמל מין. שלמה צח, שהיה אמרגנו של אדם בשנותיו הראשונות כמוזיקאי, החליט להשתמש בקמפיין פרסום מסיבי, שהפך את הזמר למוקד התעניינות רב מצד כלי התקשורת.^[6] הושקו קווי מוצרים על שמו, הכוללים חולצות, כרזות, קלטות וידאו ואף נעליים ממותגות בדמותו בשם "נעלי אדם".^[6] מסעות הפרסום שלו כללו קדימונים לסרטים בקולנוע, תמונות בשלטי חוצות עצומים ברחבי הארץ, כתבות בשערי מגזינים בישראל והשמעות רבות בתחנות הרדיו המקומיות.^[6] ב-6 ביולי 1988 פרסם ירון פריד בשבועון "כותרת ראשית" כתבה הסוקרת את אפיונו של אדם כמוצר מסחרי. הוא טען כי ההפקות הגרנדיוזיות שנעשו בהופעותיו דאגו לצמיחת המוניטין שלו בקרב נערים ונערות. לעיתים, כתב, אדם היה נחטף למאחורי הקלעים על ידי מעריצה, וחוזר אחרי כמה דקות. לאחר כל הופעה היה זורק את סרט הזיעה שלו לקהל. במקרים רבים הוצת ריב אלים בין מעריציו.^[6] יוסי חרסונסקי לא התחבר לדמות החדשה שפיתחו צח ואדם. במוסף ביקורת המוזיקה שלו אפיין את אדם כ"בייבי פייס [פנים צעירות] בעל קול חצץ, אנרגיה גרונית (...), הבעה חסרת גוונים (...), חצי תשובה ליורופופ ורבע תשובה לברוס ספרינגסטין". אריאל זילבר צידד בהשוואתו של אדם לספרינגסטין, וטען שאדם הוא זמר טוב, בעל חינניות ואמת.^[6]

באלבום "חופשי" ולאחריו החליט אדם לפנות לקהל מבוגר יותר. בנקודה זו החלה דעיכת הקריירה המוזיקלית שלו. מסעות הפרסום הפכו לקטנים יותר ומרבית שיריו לא נכנסו למצעד הפזמונים השבועי של רשת ג'. שני אלבומיו האחרונים תוארו כ"קלאסיקה, שתיזכר למשך דורות".^[99][98]

על-אף הקריירה הקצרה של אדם, הוא הפך לדמות מוכרת במוזיקה הישראלית. לאחר מותו ספדו לו מיטב אישי התרבות במדינה. דנה אינטרנשיונל כתבה בחשבון האינסטגרם שלה כי גם היא נמנתה בין מעריצותיו והוסיפה שהוא היה דבר מיוחד וחדשני בארץ, ולא היה דבר כמותו לפניו.^[109] דפנה דקל, שהופיעה עם אדם ב"פלאי קלעים", סיפרה שהוא היה חבר נהדר, אכפתי ורגיש.^[110] ירדנה ארזי כתבה שהוא "נולד לבמה" והיה זמר נשמה רגיש וכריזמטי, שחקן מוכשר ופרפורמר שמסוגל לסחוף כל קהל.^[110] רן דנקר סיפר שכשהיה ילד נהג לשמוע את שיריו של אדם, שהיו פסקול ילדותו.^[110] צח ארגן לזכרו מופע מחווה שעתיד להתקיים בשלהי יולי 2024 עם כמה אמנים נוספים.^[110]

לאחר מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 הצטרף הזמר למטה משפחות החטופים, והופיע כמעט בכל התאגדות שלו בכיכר החטופים והנעדרים. בצוואתו תרם את קרניות עיניו ואת כל ההכנסות מהמופעים שיוקמו לזכרו למטה. הודעה רשמית מטעם הארגון יצאה לאחר מותו: ”מטה משפחות החטופים מרכין ראש בצער רב על לכתו בטרם עת של הזמר אדם, אשר ליווה את המשפחות במאבק להשבת החטופים. גם ברגעיו האחרונים חשב על 120 החטופים והחטופות. תודה, אדם. נוח על משכבך בשלום”.^[110] שר התרבות, מיקי זוהר, ספד לו וכתב ברשתות החברתיות כי הוא היה מוזיקאי פורץ דרך. יאיר לפיד, יושב ראש האופוזיציה, הקדיש לו את שירו של זילבר, "ברוש", ומסר את תנחומיו למשפחתו.^[110]

אמו של אדם, חוה, סבלה ממאניה דפרסיה. בשנת 2010 חשף בסרט הדוקומנטרי אודותיו "חיים ואדם" כי הוא היה עד למספר התקפי זעם, כעס ודיכאון שהיו לה לאורך ילדותו ולכמה ניסיונות התאבדות. בגיל 8 מצא עצמו במרכז ריב בין הוריו. בלהט הרגע שלפה אמו סכין, דקרה את אבי אדם בבטנו, ופצעה אותו. לאחר מכן אושפזה מספר פעמים במחלקה סגורה בבית חולים פסיכיאטרי. עוד הוסיף בשיחה עם הבמאית מירי פרלמן כי הוא מחק מזיכרונו את כל ילדותו עד גיל 12, ורק משנה זו החל להתעצב כאישיות באופן עצמאי. אדם הוא דור שני לניצולי שואה. חוה הייתה בגטו בעיירה נידחת בהונגריה. לטענתו, הזוועות שחוותה באותה תקופה פיתחו אצלה את המחלה הנפשית.^[87]

בשנת 1981 התחתן אדם עם מיכל בת-שבע דנינו (לימים, רעייתו של שולי רנד), אך הם התגרשו תשעה חודשים מאוחר יותר. באוקטובר 2007 יצא אדם מהארון.^[111][112] לאחר מותו, חשף המפיק שמעון שירזי כי היו בעבר בני זוג במשך 8 שנים.^[113]

אדם היה בעליהם של שני בתי קפה בשם "אדמ'ס" – האחד בתל אביב והשני בהרצליה פיתוח, בהם הופיעו אמנים צעירים, ולעיתים נהג להופיע בעצמו.^[114]

בספטמבר 2017 הגיע לבית החולים איכילוב לניתוח להוצאת כיס המרה. הניתוח הסתבך, והוביל לדלקת בלבלב והיא גרמה לפגיעה באיברים סמוכים.^[115] ב-2 בינואר 2018, נודע שחלה החמרה במצבו והוא הועבר לטיפול נמרץ כירורגי.^[116] ב-8 בפברואר 2018 שוחרר מבית החולים.

אדם שהיה מעשן כבד, לקה ב-COPD^[85] ובהמשך אובחן כחולה בסרטן הריאות. הוא בישר זאת למעריציו במאי 2023.^[117] נפטר ממחלתו ב-27 ביוני 2024.^[118] נקבר בבית הקברות שדה יהושע בחיפה.^[119] ביום פטירתו הוקרן ברשת 13 הסרט "בלדה לחיים", שעוקב אחר מצב בריאותו של אדם מ-2018.^[120]

ערך מורחב – דיסקוגרפיה של אדם

• 1987: סוד
• 1988: מרחוק לרחוק
• 1989: חופשי
• 1994: הימים שאנחנו ביחד
• 1999: סוד האחד
• 2010: רגעים קטנים
• 2019: גאולה

• 1991: פעמיים ביום
• 1999: אדם – האוסף

• 2014: LIVE זאפה – הלהיטים הגדולים
• 2024: לייב בגריי 2023

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אדם (זמר)
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אדם (זמר)

• אדם, ברשת החברתית פייסבוק
• אדם, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• אדם, באתר שירונט
• אדם, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• אדם, באתר Discogs (באנגלית)
• אדם, באתר Tab4u
• אדם, באתר סטריאו ומונו
• אדם, דף שער בספרייה הלאומית
• אדם, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
• יונתן אסתרקין, אדם מחפש משמעות: ריאיון עם הזמר אדם, באתר nrg‏, 3 באפריל 2011
• חן לב, "אם אין לך קהל, אתה לא קיים": אדם בדרך לסיבוב הופעות, באתר nrg‏, 20 בספטמבר 2011
• עמית קוטלר, אדם בהופעה: נוסע רחוק, נשאר קרוב, באתר ynet, 24 בדצמבר 2013
• דודי פטימר, ‏הצגת בכורה: 30 שנה אחרי שיצא האלבום, אדם מגלה לנו את הסוד, באתר מעריב אונליין, 17 בדצמבר 2016
• עמי פרידמן, אדם: "המעריצות מפעם מתנצלות בפניי היום", באתר ynet, 18 ביולי 2017
• שגיא בן נון‏, הסטירות, המחלה והתשוקה לחיים: אדם מדבר על השנה הקשה בחייו. ריאיון, באתר וואלה‏, 23 באוגוסט 2018
• בר זגה, אדם: "לא הייתי בארון אף פעם, אפילו לא דקה אחת בחיים שלי", באתר ynet, 17 במרץ 2022