האשם ספי א-דין
סעיד האשם סַפי א-דין (בערבית: هاشم صفي الدين; נולד ב-1964) הוא איש דת שיעי לבנוני, בכיר בארגון חזבאללה ובן דודו מצד אמו של מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה.[1] הוא משמש ראש המועצה המבצעת של חזבאללה ובאופן כללי נחשב ל"מספר 2" בארגון ולמי שיירש את הנהגתו לאחר המזכ"ל הנוכחי. תהיות אשר לירושה עלו עקב ספקולציות על מצבו הבריאותי של נסראללה בשנים האחרונות.[2]
.jpg) | |||
| ספי א-דין ב-2016 | |||
| לידה | 1964 (בן 60 בערך) דיר קאנון א-נהר, לבנון | ||
|---|---|---|---|
| מדינה |  לבנון | ||
| עיסוק | פוליטיקאי | ||
| מפלגה |  חזבאללה | ||
| דת | אסלאם שיעי | ||
| |||
הוא נכלל במסגרת תוכנית "טרוריסטים גלובליים מוכרזים באופן מיוחד" (SDGT) של מחלקת המדינה של ארצות הברית.[3][4]
ראשית חייו
עריכהספי א-דין נולד בשנת 1964 בדיר קאנון א-נהר בדרום לבנון, למשפחה שיעית מכובדת.[5] הוא בן דוד של חסן נסראללה מצד אמו, ואחיו עבדאללה ספי א-דין הוא נציג חזבאללה באיראן.[5] הוא למד לימודי תאולוגיה בנג'ף שבעיראק ובקום שבאיראן, ביחד עם בן-דודו נסראללה,[6] עד שנקרא בחזרה ללבנון על ידי נסראללה בשנת 1994.[3]
קריירה
עריכהבשנת 1995 קודם לחבר במועצה המייעצת (מאג'ליס-א-שורא), המועצה העליונה בחזבאללה.[3] כמו כן מונה לראשות אל מאג'ליס-א-ג'יהאדי.[3] המועצה המבצעת, בראשה הוא עומד, מפקחת על הפעילות הפוליטית, החברתית והחינוכית של חזבאללה.[4][7]
ספי א-דין הוא בין שלושת המנהיגים העיקריים של חזבאללה, והשניים האחרים הם חסן נסראללה ונעים קאסם.[8] הוא נחשב שני רק לנסראללה.[6]
בשנת 2006 קודם על ידי איראן כיורשו וכממשיך דרכו של נסראללה לתפקיד מזכ"ל חזבאללה.[3][9]
ספי א-דין הוא אחד מששת אנשי הדת החברים במועצת א-שורא של חזבאללה.[10] הוא גם ראש המועצה המבצעת של הארגון (המכונה גם שורא תנפיזיה),[11] אליה נבחר באספה הכללית ביולי 2001.[12][13] בנוסף, הוא נמנה עם תשעה מחברי המועצה המייעצת המחליטה (שורא אל-קראר), שהיא הגוף העליון בארגון.[14]
באוקטובר 2008 נבחר ספי א-דין לרשת את נסראללה כמזכ"ל חזבאללה באספה הכללית.[15][16] מהלך מינויו כיורש ראוי לנסראללה נתמך בידי האיראנים.[14] בשנת 2009 שוב נבחר ספי א-דין למועצת השורא.[17] הוא התמנה למפקד הצבאי של חזבאללה באזור דרום לבנון בנובמבר 2010.[18][19]
בשנת 2018 הוא צוין כטרוריסט על ידי מחלקת המדינה של ארצות הברית.[5]
בשנת 2020 התחתן בנו של האשם, ריזא, עם בתו של קאסם סולימאני זיינאב סולימאני.[20]
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ "Lebanon: Hezbollah's Rising Star". Stratfor. 17 בנובמבר 2009. נבדק ב-15 במרץ 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ שחר ברדיצ'בסקי, היום שאחרי נסראללה: הכירו את "היורש" של מנהיג חיזבאללה, באתר מעריב אונליין, 7 בינואר 2023.
- ^ 1 2 3 4 5 Daoud, David A. (4 ביוני 2017). "State Department Blacklists Hashem Saffiedine". Foundation for Defense of Democracies. אורכב מ-המקור ב-6 ביוני 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "State Department Terrorist Designations of Hashem Safieddine and Muhammad al-Isawi". United States Department of State. 19 במאי 2017. אורכב מ-המקור ב-6 ביוני 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 "Senior Hezbollah figure Hashem Safi al-Din publicly stated Hezbollah participates in the campaign in south Syria". Intelligence and Terrorism Information Center. 29 ביולי 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Sayyed Nasrallah re-elected for another term". The Weekly Middle East Reporter. 5 בדצמבר 2009. נבדק ב-24 במרץ 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Davison, John (21 במאי 2017). Potter, Mark (ed.). "Hezbollah calls U.S. administration 'mentally impeded' during Trump Saudi visit".
Sayyed Hashem Safieddine, president of the Iran-backed Shi'ite group's executive council, said Washington would not be able to do any real harm to Hezbollah.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "IRGC-Hezbollah Captagon Ring Compromised by War Over Profits". Middle East Transparent. 27 באפריל 2012. אורכב מ-המקור ב-21 בספטמבר 2013. נבדק ב-22 במרץ 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Bar, Shmuel (29 באוקטובר 2006). "Lebanese Hizballah – Political, Ideological and Organizational Highlights" (PDF). National Defense University. אורכב מ-המקור (PDF) ב-6 ביוני 2017.
According to reports from Iran, the Iranians have already appointed Hashem Safi-a-din, the head of the Executive Council and Nassrallah's cousin as his successor.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Barry Rubin (2010). Guide to Islamist Movements. M.E. Sharpe. p. 329. ISBN 978-0-7656-1747-7. נבדק ב-7 בפברואר 2013.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Dominique Avon; Anaïs-Trissa Khatchadourian; Jane Marie Todd (10 בספטמבר 2012). Hezbollah: A History of the "Party of God". Harvard University Press. p. 215. ISBN 978-0-674-06752-3. נבדק ב-14 באפריל 2013.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Ahmad Nizar Hamzeh (2004). In The Path of Hizbullah. Syracuse University Press. p. 45. ISBN 978-0-8156-3053-1. נבדק ב-7 בפברואר 2013.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Hezbollah (part I)" (PDF). Intelligence and Terrorism Information Center. ביולי 2003. נבדק ב-7 בפברואר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Bar, Shmuel (29 באוקטובר 2006). "Lebanese Hizballah – Political, Ideological and Organizational Highlights" (PDF). Center for Complex Operations. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2013-09-21. נבדק ב-7 בפברואר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Cohen, Dudi (13 באוקטובר 2008). "Nasrallah replacement chosen". Ynetnews. נבדק ב-7 בפברואר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Kuwaiti daily reports extension of Nasrallah mandate". Now Lebanon. 1 בנובמבר 2008. נבדק ב-15 במרץ 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Shapira, Shimon (17 בדצמבר 2009). "Has Hizbullah Changed?" (PDF). Intelligence and Terrorism Information Center. נבדק ב-7 בפברואר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sadiki, Larbi (21 ביוני 2011). "Hezbollah and the Arab revolution". Al Jazeera. נבדק ב-7 בפברואר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Timmerman, Ken (1 בדצמבר 2010). "UN: Iran Ordered Rafik Hariri Execution". Newsmax. נבדק ב-7 בפברואר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ אהוד יערי, גאנם איברהים, בתו של קאסם סולימאני התחתנה עם בנו של בכיר בחיזבאללה, באתר מאקו, 28 ביוני 2020.